דסקטופ

א' 02 יול' 2023

מובייל

סיור קולינרי במטבח

מנות פורטוגזיות טיפוסיות

Bacalhau – או דג בקלה

היא ללא ספק אחת המנות הפופולריות והידועות ביותר של המטבח הפורטוגלי. את הבקלה מיובשים ומומלחים, כבעבר, לשימור וכך ניתן לשמור אותו זמן רב יותר מחוץ למקרר במזווה, בנייר כבד, או להקפיא, אם מטילים אותו מראש כדי להסיר את עודפי המלח.

דיג בהיותו חלק חשוב מהמורשת של פורטוגל, שימור בקלה היה יתרון כאשר היו הרבה דגים. כיום, אין שפע כזה; עם זאת, המלח משפר את הטעם הרבה יותר מאשר אילו היה מדובר בקלה טרי.

דג בקלה מיובש במלח
דג בקלה מיובש במלח

אומרים שיש 365 דרכים שונות להכין "בקלאו" – אחת לכל יום בשנה. השיטה והמרכיבים שתבחרו תלויים בטעם שלכם, אבל קל למצוא את המנות המפורסמות הללו בתפריטי המסעדות. קחו כדוגמה את ה"בקלאו" צלוי בתנור עם בצל פנינה, שמן זית ושום (" Lagareiro"), המוגש לרוב עם תפוחי אדמה מבושלים בשמן זית ושום, המכונה "בטאטס א מורו" או "פונץ' תפוחי אדמה" . התמחות נוספת היא בקלה אפויה עם רוטב בשמל ותפוחי אדמה מטוגנים המגיבים לשם "bacalhau com natas", או מטוגן עם תפוחי אדמה, בצל וביצים מקושקשות בשם "bacalhau à bras"., או "bacalhau à Gomes de Sá". מוקפץ עם תפוחי אדמה מבושלים, ביצים ובצל. אלו הן רק כמה דוגמאות מהמתכונים הרבים שקיימים. לפעמים מכינים את הדג כנתח פילה בקלה מלוח, ובמנות אחרות מגררים את הדג ועושים גראטן דגים לרוב בגרטן בתנור. דרך פשוטה מאוד שהפורטוגלים אוהבים במיוחד היא, למשל, בחג המולד, בקלה מאודה ומוגש עם כרוב, ביצים מבושלות ושאר ירקות.

סרדינים, דגים טריים אחרים ופירות ים


בשל מיקומה של פורטוגל על ​​חוף האוקיינוס ​​האטלנטי, דיג הוא מקור הכנסה טבעי והדגים ידועים כאחד הטובים באירופה. סרדין בגריל הוא טעים מאוד, בהיותו קל למצוא, הוא לא בחירה יקרה. סרדינים מוגשים באופן מסורתי בברביקיו ובמסעדות חוף, כולל בחגיגה המפורסמת של סאו ז'ואאו בפורטו ב-23 וב-24 ביוני מדי שנה, שם הם מוגשים עם תפוחי אדמה ופלפלים צלויים.

Grilled Sardines.
Grilled Sardines.

מלבד הסרדינים המפורסמים, יש מגוון רחב של דגים ופירות ים טריים שניתן למצוא בקלות בפורטוגל, מה שהופך אותם לזולים יותר מאשר במדינות אחרות כמו קוקולס, מולים, סרטנים וסרטנים, בגדלים שונים. צדפות פופולריות גם בפורטוגל ומשמשות בהרבה מנות פורטוגזיות ידועות. תוכלו למצוא בקלות גם מוסר ים, דניס, בס ודגים טריים רבים אחרים שהם בדרך כלל האפשרויות היקרות יותר, אבל טעים כשצולים טרי עם מלח, שום ומעט תבלינים, שמן זית, או לפעמים מוכנים עם רטבים משוכללים. הכל תלוי בבחירת המסעדה שלך. גם תמנון, קלמארי והייק, כמו פילה הייק מטוגן בביצה טרופה (filetes de pescada), תמנון מבושל או צלוי (פולבו) או קלמארי מטוגן או מטוגן (לולאס), הם גם פופולריים מאוד. אלה מוגשים בדרך כלל עם תפוחי אדמה מבושלים או מטוגנים וסלט או אורז פורטוגלי טיפוסי.

קוזידו א פורטוגזה

Cozido a Portuguesa צילום מיוטיוב
Cozido a Portuguesa צילום מיוטיוב


כדי לתרגם נכון את המנה הזו, אפשר לומר שהיא נראית כמו תבשיל כי זה אומר: בשר מבושל בסגנון פורטוגזי. עבור רבים, המנה הזו נחשבת למנה המסורתית מכולן. יש כמה דרכים להכין אותו וזה משתנה מאזור לאזור למרות שהמרכיבים הרגילים תמיד זהים: בקר, חזיר, עוף ונקניקיות, שעועית כליה, חומוס, תפוחי אדמה, לפת, כרוב, גזר ואורז. הבשר מבושל עם מעט מאוד שומן עם שלבים שונים של הוספת ירקות. המרק מבישול הבשר והירקות ישמש לאחר מכן להכנת האורז. מדובר במנה טעימה שאינה כבדה לעיכול למרות מרכיביה הרבים ובזכות אידוי והרתחה (זה תלוי כמובן גם בכמות הנבלעת!). בשל משך הכנתו, זוהי מנה השמורה לאירועים מיוחדים או לארוחת הצהריים המסורתית של יום ראשון. זה גם נמצא די בקלות בתפריטים של מסעדות פורטוגזיות.

חזיר חלבי

חזיר חלבי
חזיר חלבי


הפורטוגזים אוהבים מנות חזיר ומאוד נפוץ שיש מבחר מגוון בכל תפריט פורטוגלי. במידה ואתם לא שומרים כשרות זהו אחד מה סיורים הקולינריים שתצרכו לפסוח מעליהם. מקוביות חזיר מוקפץ עם קוקלס או ערמונים ועד רגל של חזיר צלוי פשוט, המנה האהובה על רוב האנשים היא חזיר יונק צלוי (leitão). המנה הזו מוגשת בכל רחבי הטריטוריה הפורטוגלית ופופולרית מאוד בחתונות, אבל האזור המפורסם מכולם הוא ללא ספק אזור בייראדה וליתר דיוק העיירה הקטנה מאלחדה. השיטה המסורתית ביותר מסתכמת בשימוש בחזירים קטנים צלויים במשקל של בין 6 ל-8 קילו ומואכלים בבלוטים. את הבשר משפשפים שום, שומן חזיר, מלח גס ופלפל ואז מכניסים לתנור שם הוא צולים לאט על יריקה במשך שעתיים. הוא מושקה כל הזמן ולעתים קרובות מאוד הבישול נעשה בתנור עצים עם עצים ארומטיים כמו אקליפטוס וגפן. התוצאה היא בשר עסיסי, רך ולח מתחת לעור פריך. אם תטעמו את המנה הזו באזור Bairrada שמקורו של ענבי הבאגה, לווה את הארוחה בכוס יין אדום האופיינית לאזור זה.

קלדו ורדה ומרקים אחרים

קלדו ורדה מרק חזיר
קלדו ורדה מרק חזיר


מרק הוא פריט נפוץ בתפריטים הפורטוגזים כי בארץ מגדלים ירקות רבים, טעימים מאוד, ונהוג לאכול מרק כל יום כמנה ראשונה. מוולוט ירקות דרך מרק עוף ועד פסטה, וגם גספצ'ו וירקות מגוררים בקונסומים, המבחר עצום ותלוי ביצירתיות של השף והאזור. אחד המרקים הידועים ביותר הוא מרק טיפוסי מצפון הארץ אך ניתן למצוא אותו בכל התפריטים בשטח פורטוגזית. זהו קלדו ורדה, מרק עם כרוב ירוק חתוך לרצועות דקות בבסיס בצל ותפוחי אדמה שמנת. אנחנו מוסיפים פרוסות נקניק כדי לתת לו יותר טעם. זהו מרק לבבי ומחמם שפופולרי במסיבות ופסטיבלים ולעיתים מזוהה עם אזורים כפריים. זה מתקבל פה אחד על ידי צעירים ומבוגרים.

Francesinha ("צרפתיות קטנות")

Francesinha (צרפתיות קטנות)
Francesinha (צרפתיות קטנות)


המנה הזו, שעומדת להפוך לקלאסיקה מודרנית, מקורה בצפון פורטוגל בשנות ה-50 וה-60 והיא מזוהה עם העיר פורטו. ה"פרנצ'סינה" או ה"פטיט פרנסה" הוא כריך ארוך שמכינים עם סטייק, חזיר, נקניקים ולפעמים ביצים ובייקון, מכוסה בשכבה עבה של גבינה מותכת ורוטב העשוי עגבנייה, בירה ופלפל. הרעיון התחיל מהקרוק-מסייה הצרפתי שהותאם לטעמים ולמסורות הפורטוגזים. הרוטב החריף הזה מעניק למומחיות הזו טעם חריף שהולך טוב מאוד עם צ'יפס. הפרנצ'סינה מוערך על ידי מבוגרים וילדים כאחד. יש גרסה קלה יותר של הכריך הזה שמכינים עם טוסט ומרכיבים דומים, אבל בלי הסטייק. רמז לרוטב מלמעלה משלים את הגרסה הזו. שתי האלטרנטיבות ראויות לטעימה.

קוקלס ברוטב "בולהאו פאטו Bulhão Pato"

קוקלס ברוטב בולהאו פאטו Bulhão Pato
קוקלס ברוטב בולהאו פאטו Bulhão Pato


מנת רכיכות טיפוסית ומפורסמת נוספת היא מנת קוקלס שהוכנה בסגנון "בולהאו פאטו". זוהי מנה טיפוסית המוגשת בדרך כלל בקיץ, כאשר הקוקלס מאודים במרק קל המכיל שמן זית, שום, יין לבן, כוסברה, לימון ופלפל. אבל גם את המנה הזו אנחנו מוצאים כל השנה בתפריטים גם כמנה ראשונה וגם כמנה עיקרית. להכנת הרוטב מטגנים את השום בשמן זית אליו מוסיפים את הכוסברה והלימון וכן את היין הלבן. לאחר מכן מבשלים את הקוקלס במרק הזה עד שהם פתוחים לחלוטין. המנה הזו פופולרית מאוד במסעדות חוף בהן היא מוגשת במחבת משלו בליווי הרבה לחם טרי לטבול ברוטב הטעים הזה!

פייחואדה

פייחואדה
פייחואדה


המרכיבים העיקריים של המנה הזו הם שעועית וחזיר אבל יש אינספור דרכים להכין אותה. זוהי מנה שמקורה באזור Trás-os-Montes ובדורו וניתן להכין אותה גם עם שעועית אדומה או לבנה. החזיר נצלה ברוטב עגבניות, גזר וכרוב שאליו מוסיפים נקניקיות בשר ובייקון אופייניות. הרוטב מסמיך עם השעועית והחזיר. מנה זו עדיף לאכול בחורף ולא בקיץ. זה מלווה באורז.

אלחייראס

אלחייראס
אלחייראס

אלחיירה היא נקניקיה מעושנת פורטוגזית מפורסמת. מרכיביו העיקריים הם חזיר, עוף, פירורי לחם ושמן זית, מתובל במלח, שום ופפריקה. בשרים אחרים משמשים כמו בשר ציד, בקר, ברווז, עם פלפלים וחזיר. בצורת פרסה, האלחיירה עשויה משחה דקה של בשר טחון אשר ממולאת בתרנגול בקר או חזיר. עבודת יד בצפון המדינה, באזור טראס-אוס-מונטס וכן במרכז באזור ביירה אלטה, המומחיות של העיר מירנדלה היא המוכרת ביותר. את הנקניקיות האלה אפשר לצלות או לטגן בשומן שלהן או להרתיח לסיום הבישול בתנור. הם מוגשים לעתים קרובות עם אורז או תפוחי אדמה מטוגנים, אך באופן מסורתי יותר עם ירקות מבושלים או מוקפצים. מקורן של נקניקיות אלו מסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 וקשור לנוכחותם של יהודים באזור טראס-אוס-מונטס. הם לא יכלו לאכול נקניקיות מסורתיות בגלל נוכחות בשר חזיר והמציאו את הנקניק המעושן הזה כדי לא להיות מזוהה בקלות על ידי האינקוויזיציה. מאוחר יותר הם החליטו להשתמש בבשרים אחרים כדי לעדן אותו. המתכון התפרסם בקרב נוצרים שלימים הוסיפו לו בשר חזיר.

אלכוהול

  • Moscatel: יין לבן זה, זהוב ומתוק, מיוצר בסרה דה אראבידה, דרומית לליסבון. הוא נצרך דווקא כאפריטיף, או עם קינוח, במיוחד כאשר הוא מגיע לגיל 20 או 30 שנים.
  • Amendoa amarga או amarguinha: ליקר שקדים מריר, מתוק מאוד, אופייני לאלגארבה.
  • לה ג'ינג'ה: אלכוהול זה העשוי מדובדבנים חמוצים ניתן למצוא כמעט בכל בתי הקפה או הג'ינג'ינה בליסבון. חלק מהדוכנים הזעירים האלה משרתים כמעט רק את זה, או אפילו אדוארדיניו (עוד אפריטיף מעורבב עם מעט אבסינת).
  • ליקר Beirão: ליקר צמחים לאומי זה, עם טעם מעט אניס, שותים בעיקר כאפריטיף.
  • ברנדימל: תערובת מתוקה זו של ברנדי ודבש, מעט סירופית, היא מערכת עיכול טובה.

בירות

  • Sagres: המותג מספר אחת. Sagres יכול להיות בלונדיני, אדום או חזק (בוהמיה), עם טעם שמזכיר את גינס עבור האחרון.
  • Super Bock: זמין בלאגר, סטאוט או לימון וגם עכשיו ב"מהדורות עונתיות".
  • קריסטל: בלונדינית בהירה. הכי פחות יקר.
  • אימפריאלי: בלונדינית שנמצאת לעתים קרובות על הברז.

יין

יין פורט המגיע מעמק אלטו דורו.
ישנן 2 משפחות עיקריות של נמל: התערובת ומשפחת ה"בצירים הבודדים", הנובעים מבציר של שנה.

  • הבלנד עשוי מיינות בלנד שיושנו בחביות, ולכן לא בציר.
  • בין ה"יבולים הייחודיים", אנו מוצאים את הרזרבה, טווינים שהתיישנו לפחות 7 שנים בחבית (אך אינם מתפתחים עוד לאחר בקבוק); העשרונים, טווינים שזכו באותיות האצולה שלהם באמצעות מגע עם אלון; בצירים, הנחשבים למלכי הפורט (ולכן היקרים ביותר!), שמורים לבצירים יוצאי דופן, שמתיישנים שנתיים בחביות, ואז משתפרים לפחות זמן רב בבקבוק לפני שהם יוצאים לשוק; ולבסוף הבציר המאוחר בבקבוק, מיושן 4 עד 6 שנים אך פחות חזק ועם יכולת יישון נמוכה יותר.
    השיווק של פורט חוקי רק בבקבוק.

קינוחים

קינוחים פורטוגזיים ופסטל דה בלם


הפורטוגלים ידועים באהבתם לקינוחים ויש ממש מאות קינוחים, החל מעוגות, מאפים ופשטידות ועד מוסים, פודינגים ותערובות חלמונים עם סוכר לאכול עם כפית. לכל אזור יש התמחויות משלו ועוגות מנזר וקינוחים, מתחילת המאה ה-15, תרמו במידה רבה להתרחבות זו ולעניין בקינוחים מתוקים. הסוכר הוצג בערך בתקופה זו והפך במהרה למרכיב גסטרונומי בשפע במושבות הפורטוגזיות, כמו גם לביצים, במיוחד חלמון ביצה, שהיה גם בשפע מכיוון שפורטוגל הייתה יצרנית הביצים הגדולה ביותר באירופה. חלבוני ביצה שימשו להכנת מארחים או לעיילן בגדים, וחלמונים שימשו לקינוחים.

Egg tart, traditional Portuguese dessert, pastel de nata.
Egg tart, traditional Portuguese dessert, pastel de nata.


שקדים הם עוד מרכיב מועדף להכנת מאפי מנזר יחד עם קינמון. מאז התקופה הזו הקינוחים הפורטוגזים באמת התפתחו והם כל כך מתוקים. עוגה מפורסמת שמקורה במנזר היא העוגה המפורסמת המכונה "נאטה". למרות שקיימות וריאציות רבות של המתכון, ה"Belém" המקורי נשמר בסודיות רבה ביותר. זוהי אחת המנות הפורטוגזיות המפורסמות ביותר שהשאירה את חותמה במדינות אחרות.


במידה ויש לכם עדויות ומידע לשתף אותנו בנושא אתם מוזמנים לשלוח אותו אלינו  למייל של המערכת:

[email protected]

אוהבים את פורטוגל ? שתפו בקליק

מאמרים נוספים

רוצים לדבר עם המומחים שלנו ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

דילוג לתוכן