דסקטופ

מובייל

אנטוניו דה אוליביירה סלזאר

António de Oliveira Salazar

אנטוניו דה אוליביירה סלזאר היה מנהיג פורטוגל בין השנים 1932 ועד לשנת 1968. בשונה משאר המנהיגים שהנהיגו את פורטוגל לפניו ואחריו, סלזאר היה רודן אכזרי במיוחד שהפך את חייהם של הפורטוגלים לחיים לא פשוטים.

את תחילת דרכו בממשלה הפורטוגלית עשה סלזאר בתור שר האוצר של המדינה.

המינוי התרחש בשנת 1928 מיד עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי אשר העמיד את כלכלת פורטוגל בסימן שאלה גדול.

סלזאר הגיע לתפקיד עם רזומה עשיר כאשר היה פרופסור לכלכלה פוליטית מטעם אוניברסיטת קוימברה.

את התפקיד ביצע סלזאר באופן יוצא מן הכלל כאשר חילץ את כלכלת פורטוגל מן המשבר, וגרם לכך שתישאר יציבה למרות שלא מעט מדינות באירופה ניזוקו בצורה משמעותית מן המשבר.

הנהגת פורטוגל לדיקטטורה

את ההנהגה על המדינה תפס סלזאר בשנת 1932 כאשר מונה לראש ממשלת פורטוגל אך סיפח לעצמו לא מעט סמכויות חדשות. החל מהשנה הזאת החלו לספור את שנות הדיקטטורה אותם הוא הנהיג בפורטוגל עד לנפילתו.

שנה לאחר עלייתו לשלטון בשנת 1933 הכריז סלזאר על חוקה חדשה לעם הפורטוגלי, חוקה שמאפשרת לו לקבל לידיו מספר רב של סמכויות כל זאת על מנת להיות האדם היחידי שקובע בשלטון הפורטוגלי.

התמיכה לעלייתו של סלזאר לשלטון הגיע אחרי שנים של חוסר וודאות והמון בלגן בהנהגה הפורטוגלית.

בעקבות אותו בלגן הצליח סלזאר לקבל לידיו לא מעט תמיכה כאשר גם הצבא תמך בו בתקווה כי הוא זה שיחזיר את הסדר להנהגה הפורטוגלית.

בבחינה כוללת נדמה כי כמעט כל הזרמים בפורטוגל תמכו בעלייתו של סלזאר לשלטון – החל מהכנסייה הדתית ועד התנועות החילוניות אשר קיוו לראות שינוי שיעמיד את פורטוגל בחזרה על הרגליים.

משטרים דיקטטורים באירופה של אותם השנים כללו בתוכם לא מעט אלימות כלפי התושבים ואזרחי המדינה.

סלזאר סבר כי זוהי אינה הדרך לבסס את השלטון הדיקטטורי שלו, ולכן קבע כי לא ינקוט באלימות כלפי התושבים או מתנגדיו.

הבסיס למשטרו של סלזאר היה יציבות כלכלית ומדינית, דבר שהיה חסר מאוד לאזרחי פורטוגל באותם השנים בעקבות המשטרים האחרים שהביאו לא מעט חוסר יציבות למדינה.

 

סלזאר הקים משטרה חשאית שתפקידה העיקרי היה למנוע התקוממויות או התנגדויות למשטרו של הרודן.

 

כמו שכבר ציינו המשטרה איננה פעלה באלימות כלפי המתנגדים, אך כן מנעה מהם להביע את דעתם על מנת שלא יפגעו בפופולאריות של סלזאר שהייתה באותם שנים בשיאה.

סלזאר שהיה מוכר בתור אדם קתולי עם אמונה חזקה לדת, החליט כי בפורטוגל יונהג חינוך דתי שיהיה חובה בכל מוסדות הלימוד בפורטוגל.

השלטון הפורטוגלי באותם שנים כפה על התושבים לחיות באורח חיים דתי קתולי, דבר שהתקבל אצל לא מעט מהם בחוסר שביעות רצון.

אך באותם השנים כמעט ולא היו התקוממויות וכולם יישרו קו על פי תפיסת עולמו של סלזאר.

מלחמת העולם השנייה הייתה אחד המבחנים הגדולים ביותר של משטרו, סלזאר האמין כי אסור לו לתפוס צד במלחמה על מנת לשמור על יחסים טובים עם כל אחד מהצדדים.

סלזאר עצמו שנא את היטלר ואת השקפת עולמו, אך מעולם לא הביע תמיכה במדיניות של גרמניה הנאצית או של בעלות הברית.

כך גם לאחר מלחמת העולם השנייה הצליח סלזאר לשמור על יחסים טובים עם כל אחת מהמדינות שהיו מעורבות בלחימה.

הבעיה המרכזית של שלטונו הייתה הקשר עם המושבות הפורטוגליות מעבר לים.

בפורטוגל עצמה זכה סלזאר להערכה רבה עקב הצלחתו הרבה בייצוב המדינה והפיכתה למדינה יציבה עם כלכלה פורייה ולא מעט הצלחה בזירה הבינלאומית.

התושבים במושבות דרשו עצמאות, כאשר גם מדינות גדולות כמו ארה”ב וברית המועצות תמכו בטענות הללו.

סלזאר האמין כי הדרישות האלימות יכולות לפגוע מאוד בשלטונו למרות המרחק הגיאוגרפי הרב בין המושבות עצמן ובין פורטוגל.

בתגובה לאותן מרידות מצד התושבים במושבות השונות החליט סלזאר לשלוח אלפי חיילים על מנת שידכאו את אותן מרידות בתקווה שיצליחו להחזיר את השקט המיוחל.

ניסוי הדיכוי של המרידות הביא לא מעט אבדות גם מצד התושבים המקומיים וגם מצד החיילים הפורטוגלים אשר זכו לקבלת פנים תקיפה במיוחד בכל אחת מהמושבות שאליהן הם הגיעו.

הקצינים הבכירים של הצבא הפורטוגלי לא אהבו את השקפת עולמו של סלזאר בכל הקשור אל המושבות ואל דרישתם לעצמאות.

בעקבות כך התבצע ניסיון הפיכה בשנת 1961, אך ניסיון ההפיכה לא צלח.

בעקבות אותו ניסיון הפיכה פוטרו לא מעט קצינים בכירים בצבא בניסיון לנקות את השורות ולהחזיר את נאמנות הצבא לממשלה הנוכחית בראשותו של סלזאר.

באותה שנה איבדה פורטוגל את המושבות ההודיות, דבר שהחל את נפילת שלטונו של סלזאר בצורה איטית אך עקבית.

סלזאר עצמו שמר על תפקידו בתור ראש ממשלת פורטוגל עד לשנת 1968.

באותה שנה לקה סלזאר בשבץ מוחי אשר גרם לנשיא המדינה לפטר אותו מתפקידו עקב חוסר יכולת למלא את התפקיד בצורה טובה וראויה.

מחליפו של סלזאר שמר על גישה דומה לגישתו, דבר שגרם לבכירים רבים בממשלה לראות את סלזאר ולהתייחס אליו בתור ראש הממשלה הנוכחי למרות שפני הדברים היו שונים לחלוטין.

סלזאר עצמו נפטר בשנת 1970, כשנתיים לאחר פיטוריו.

עד מותו הוא היה בטוח כי הוא עדיין מכהן בתור ראש ממשלת פורטוגל וכך היה מתנהג ביומיום שלו.

בשנת 1974 התרחשה “מהפכת הציפורנים” שהובלה על ידי קציני צבא צעירים אשר מאסו בשלטון הדיקטטורי ובתקיפות כלפי תושבי המושבות שהמשיכו לדרוש את עצמאותן.

בעקבות כך נפל השלטון בפורטוגל ובמקומו עלה שלטון דמוקרטי אשר מונהג בפורטוגל עד עצם היום הזה דבר שהביא גם למושבות לקבל את עצמאותן מפורטוגל.

אוהבים את פורטוגל ? שתפו בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מאמרים נוספים

הפופולריים ביותר

ויי פיי בחינם

ויי פיי בחינם Free wifi

אוקטובר 19, 2018

מפורטוגל לסרי לנקה

אוקטובר 12, 2018

יין פורט

ינואר 11, 2019

מסעדות בליסבון

דצמבר 8, 2018
פנסיה בפורטוגל

פנסיה בפורטוגל

אוגוסט 31, 2018

קשקאיש | Cascais

מרץ 6, 2019

רוצים לדבר עם המומחים שלנו ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם