קורונה וירוס - נתונים שחשוב לדעת בנוגע למקור האפשרי לוירוס

דסקטופ

מובייל

קורונה וירוס – נתונים שחשוב לדעת בנוגע למקור האפשרי לוירוס

אז מהו אותו נגיף שמלחיץ את כל מדינות העולם? כיצד נדבקים בו? מהם התסמינים של חולי הקורונה? איך מתבצעת הבדיקה לאבחונו? מי הן האוכלוסיות שצריכות ממש להיזהר? האם המסכות באמת עוזרות? במאמר הבא תמצאו תשובות לשאלות הבוערות סביב הוירוס החדש.

מדובר בעצם בנגיף ממשפחת הסארס והמרס. במבט מיקרוסקופי מתקבלת תמונה הדומה לכתר ומכאן שמו – "קורונה" – כתר בלטינית.

לרוב, נגיף זה אינו גורם למחלות בבני אדם אלא ביונקים ועופות. כשבני אדם כן נדבקים בו, לרוב מדובר בהצטננות קלה שחולפת לבד ללא כל טיפול. מנגד, במקרה ומדובר באדם שנבדק ולו מערכת חיסונית מדוכאת, עלול נגיף הקורונה לגרום לתחלואה רצינית ומסכנת חיים.

נגיף הקורונה הינו נגיף אשר תוקף כמעט כל אדם לפחות פעם אחת בחייו, לרוב בתקופת הילדות כשברוב המקרים, כאמור, אינו מהווה סכנה של ממש. עם זאת, המגיפה הנוכחית מדובר על נגיף קורונה אשר עבר מוטציה והפך "אלים" וניתן לו השם COVID-19 – קיצור של Coronavirus Disease 2019 – מחלת של נגיף הקורונה 2019.

בשנים 2002-2003 הייתה התפרצות של נגיף דומה ממשפחת הסארס. התפרצות שהביאה למותם של יותר מ-800 בני אדם.

ההדבקות נעשית כמו הדבקה בשפעת – הדבקה טיפתית בה רסיסים של טיפות מאדם נגוע, הנושאים את הנגיף, חודרים למערכת הנשימה של אחרים. בנוסף, עובר הנגיף במגע ועל כן הדרישה להקפיד על רחיצת כפות הידיים במים וסבון ולהימנע מלחיצות ידיים ומגע עם הידיים בפנים.

לרוב ההדבקה תעשה מחולים סימפטומטיים (אנשים שלהם הסימפטומים של המחלה) אך ישנם מקרים שהיא עוברת גם מחולים א-סימפטומטיים – אלו שנדבקו בנגיף הקורונה אך לא פיתחו תסמיני המחלה.

התסמינים באים לידי ביטוי במערכת הנשימה העליונה וכוללים שיעול, קוצר נשימה, הצטננות וחום. בנוסף לתסימנים אלו, אותם אנשים עלולים אף לחוות כאבי שרירים כשבמקרים חמורים תתפתח דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית.

חשוב קודם כל לציין כי אין להגיע למרפאות אם יש לכם את אחד מתסמיני הקורונה. אם קיימים אצלכם אחד מהתסימנים וזאת בשל מגע הדוק עם חולה קורונה מאומת או בשל חזרה מחו"ל - יש לפנות למד"א במוקד 101.

מהו בעצם "מגע הדוק" על פי משרד הבריאות שבעקבותו יש להיכנס לבידוד ביתי?

  • שהייה במרחק של עד שני מטרים במשך רבע שעה לפחות עם חולה קורונה מאומת.
  • עבודה בסמוך או שהייה באותו חלל עם חולה קורונה מאומת.
  • נסיעה יחד עם חולה קורונה מאומת בכל כלי רכב.
  • חיים יחד במחיצת חולה קורונה מאומת.
  • חשיפה ללא ציוד מגן, כפי שאלו מתוארים בהנחיות הצוותים הרפואיים הכוללים טיפול ישיר בחולה קורונה, עבודה עם עובדי תחום הבריאות שחלו בקורונה, ביקור חולה קורונה ושהייה בחדרו

    הכניסה לבידוד היא ל-14 ימים, כשיש לדווח על כך למשרד הבריאות בטופס מקוון באתר האינטרנט שלהם או במוקד הטלפוני 5400*.

 

במקרה ואותו אדם סובל מחום של 38 ומעלה ובין היתר ישנם אף תסמינים נשימתיים עליו להישאר בביתו עד יומיים לאחר ירידת החום והעלמות התסמינים הנשימתיים וכמובן להפחית המגע עם שאר בני הבית.

לא קיים מידע קונקרטי האם המסכות השונות מגינות בפני וירוס הקורונה. מנגד, שימוש ממושך עלול לגרום למסכה להירטב ולהיקרע ובכך דווקא להגדיל את פוטנציאל ההדבקה. ארגוני בריאות רבים במדינות מערב אינם ממליצים לחבוש את אותן מסיכות. אלו מיועדות לאנשים הסובלים מתסמינים נשימתיים בכדי שלא יבדיקו את הסובבים אותם וכמובן לצוותים הרפואיים.

ההגנה מפני הקורונה דומה להגנה כנגד שאר מחלות נגיפיות. חשוב להקפיד על רחיצת כפות הידיים, להימנע ממגע בעיניים, באף ובפה, לדאוג לאוורור החדרים וכמובן להימנע מלחיצות ידיים.

חשוב לציין שבמגע של אדם בריא שהיה במגע עם חולה קורונה, הסיכוי להידבק הוא נמוך עד מאוד ואין כל צורך בבידוד.

הדבר נעשה באמצעות בדיקה מולקולרית (בדיקת PCR) המזהה את המבנה הגנטי הייחודי לנגיף הקורונה. בבדיקה זו נלקחת מהנבדק דגימה מחלל הפה באמצעות מטוש (מקלון ארוך שבקצהו צמר גפן). משם נשלח המטוש למעבדת נגיפים. את תוצאות הבדיקה ניתן לקבל בתוך מספר שעות.

בימים אלו הבדיקה נעשית אך ורק לאנשים שמראים סימפטומים. ההחלטה מי יעבור בדיקה שמורה למד"א.

עדיין לא קיימת תרופה מאושרת. נעשים כמובן ניסויים קליניים בתרופות לטיפול במחלות נגיפיות דוגמת הסארס והאבולה. התברר עד כה כי כמה מהתרופות האלו מעכבות בצורה יעילה את האנזים החיוני להתרבות הנגיף. במקביל לכך, ישנו מאמץ לפתח תרופה חדשה שתביא לנטרול של האנזים ובכך תמנע את התרבות הנגיף.

כרגע במסגרת טיפול תומך. טיפול זה כולל טיפול תומך נשימתי של אינהלציות וחמצן, נוזלים (במקרים של התייבשות), משככי כאבים ואף תרופות מפחיתות חום.

כרגע אם ישנן שתי בדיקות עוקבות שבהן לא מגלים את הנגיף וזאת בנוסף לזה שאין כבר תסמינים קליניים.

אין תשובה ברורה לשאלה זו. ישנן מחלות נגיפיות שלאחר החולי בהן ישנה התחסנות לכל החיים, דוגמת אדמת וחזרת ויש מחלות נגיפיות אחרות שחולי בהן עדיין לא יחסן אותנו להמשך.

פרופסור ערן בכרך, מומחה וירולוגיה מולקולרית וד"ר אלה סקלן, מומחית לאימונולוגיה קלינית ולמיקרוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, טוענים כי נגיף הקורונה גדול והחומר הגנטי שלו בנוי ממקטע אחד – מאפיין שמפחית את יכולתו של הנגיף להשתנות. עד היום אין עדויות לכך שהקורונה משתנה, דבר שמנבא כי חיסוניות מול הקורנה תהיה ארוכת טווח, אך עדיין מדובר בהשערות בלבד.

חשוב לציין כי ישנן עדויות שמי שחולה בקורונה מפתח נוגדנים אותם ניתן לראות בבדיקת דם. ועדיין, לא ברורה מהי המשמעות הקלינית של תופעה זו והאם היא בעצם מעניקה הגנה והמנעות מהדבקה חוזרת.

דיווחים אלו נכונים. מדובר על תופעה המוכרת לנו גם בסוגי שפעת. ישנם אנשים שנגיפי הקורונה נשארים אצלם גם לאחר העלמות כל הסימפטומים. כרגע לא ידוע אם בשלב זה אותם אנשים עלולים עדיין להדביק אחרים ולכן הדרישה היא להישאר בבידוד כל עוד הבדיקות של אותו אדם מראות שהוא עדיין נושא את הנגיף אצלו.

מדובר על אנשים מגיל 60 ומעלה וכן אנשים בכל שכבת גיל הסובלים ממחלות כרוניות וממושכות בדרכי הנשימה ובהן אסתמה, מחלות אוטואימוניות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות הפוגעות במערכת החיסון וחולים בעלי מחלות ממאירות. אלו חשופים לתחלואה קשה ואף למקרים של מוות.

משרד הבריאות ממליץ לאותם אנשים בסיכון להימנע ככל שניתן מיציאה מהבית ואף לא לארח בביתם אנשים.

ב-18.3 פרסם משרד הבריאות נתונים מעודכנים אודות התחלואה מנגיף הקורונה. מהנתונים עולה כי ישנו קשר הדוק בין תמותנה מהנגיף לגיל והמצב הבריאותי. 33.6% מהנפטרים הם מגיל 60 ומעלה.

הנתונים מראים כי יש יותר גברים מנשים שנדבקו בקורונה, כששיעור התמותה של גברים גבוה יותר מזה של נשים בשיעור של פי 1.6. בנוסף, בני 60 ומעלה הסובלים ממחלות רקע כרוניות ומתופעות של דיכוי חיסוני מצויים בסיכון מוגבר של תחלואה מהנגיף.

מטרת הבידוד הביתי היא בעצירה של ההדבקה ובכך למנוע מהקורונה להתפשט לעוד אנשים בישראל. לשם כך יש להימנע מלהגיע ולשהות במקומות ציבוריים ובעת הבידוד הביתי להגן גם על שאר בני הבית. הבידוד כולל 14 ימים מרגע החזרה מחו"ל או מהמגע האחרון שהיה לכם עם חולה קורונה מאומת.

לא. על פי מה שידוע לנו כיום, נגיפי הקורונה אינם מועברים באמצעות חפצים או מזון. בנוסף לכך, לא דווחו עד כה על מקרים שכך המחלה הועברה.

במקומות רבים בעולם עמלים לפתח חיסון לנגיף, כשההערכה היא שייקח מספר חודשים בטרם יהיה מוכן. פיתוח של חיסון כזה דורש זמן ולאחר פיתוחו עליו לעבור בדיקות ארוכות. בשלב האחרון, לאחר קבלת כל האישורים, יהיה צריך לייצר מיליונים ממנו ועל כן מדובר בתהליך ארוך.

עד מציאת החיסון לנגיף הקורונה נעשה מאמץ לבלום את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה על האוכלוסייה.

מקור דגירה והפצת הוירוס קוויד 19  

וירוס הקוויד 19 ממשפחת הקורונה זוהה בבני אדם לראשונה בעיר ווהאן בסין.

מה מיוחד בעיר הואן ?ֿ

בעיר ווהאן ישנו הוא מכון מחקר לוויראולוגיה המנוהל על ידי האקדמיה הסינית למדעים (CAS).

מה שמיוחד במכון זה הוא שהוא מכון בעל דירוג P4 שהוא למעשה הדירוג המסוכן ביותר למכונים מסוגים אלו, מדובר במקומות בהם עובדים על גנומים של הוירוסים המסוקנים ביותר בעולם.

מכון המחקר נחנך בשנת 2017 על ידי ממשלת צרפת וסין ויעודו היה חקר של הוירוסים הבאים:

-SARS

– אבולהֿ

מומחי הבטיחות הביולוגית של ארצות הברית הזהירו בשנת 2017 כי נגיף יכול 'לברוח' מהמתקן.

להלן ההצהרה הרישמית של ממשלת צרפת משנת 2017 בנוגע למכון המחקר בווהאן:

איך הקורונה וירוס גורם למודבק בנגיף למות?

ברחבי העולם מתבצעים מחקרים רבים על מנת למצוא הטיפולים והתרופות כנגד וירוס הקורונה. עם הזמן הגיעו חוקרים רבים למסקנה שהקורונה עצמה איננה גורמת לתמותה של החולים, אלא תגובת מערכת החיסון שנקראת "סערת ציטוקינים.

אנשי מדע רבים ברחבי העולם מנסים בימים אלו להבין אודות מנגנוני הפעולה של וירוס הקורונה. למרות ששיעור התמותה של הווירוס אינו גבוה ביחס לווירוסים אחרים, הוא עדיין פוגע לא רק באוכלוסיות הסיכון והפגיעה אף מתרחשת בצעירים להם אין מחלות רקע ואף אינו נכנע לתרופות שכבר קיימות כיום בשוק התרופות.

מה שכן מתבהר בתקופה האחרונה הוא שווירוס הקורונה עצמו אינו זה שגורם לבעיות בגופנו. בדומה לווירוסים אחרים, וירוס הקורונה חסר חיים משל עצמו. הוא חודר לתאי הנשימה שלנו ושם משכפל עצמו.

עם פלישת הקורונה לגוף חל תהליך אשר גורם למערכת החיסונית להתבלבל ולתקוף את גופנו וזאת במקום להתביית כנגד הקורונה עצמה. מדובר על תהליך שנקרא "סערת ציטוקינים" שאף נקרא גם "היפרציטוקיניה". תהליך שבו התגובה החיסונית מובילה לשרשרת תהליכים הרסניים לגוף שיכולה להוביל למוות.

הציטוקינים הם חלבונים קטנים שתפקידם לתווך בין מערכת החיסון לגופנו.

הציטוקנים במערכת החיסון נקראים "אינטרלוקינים"  והם מופרשים לרוב על ידי תאי דם לבנים המכונים "לימפוציטים". האינטרלוקינים אינם מיוצרים בעת שגרה והם נכנסים לפעולה בגוף בעת פלישה של גוף זר כמו הקורונה.

לאחר חדירת ווירוס הקורונה לגוף דרך דרכי הנשימה, הוא מתקשר לתאי הריאות בעזרת אותם "קוצים"  על גבי המעטפת שלו אשר מכונים Spikes. קישור זה מוביל לשרשרת תהליכים המאפשרת לווירוס להמיס את מעטפת תא הריאות, לחדור לגרעין התא ולעשות שימוש ב-DNA שלנו בכדי לייצר מטען גנטי משל עצמו.

במהלך התחברות הקורונה לתא אנושי מתחילה מערכת החיסון לפעול. נוגדנים זורמים למקום, מתבייתים על אותו תא נגוע, מסמנים אותו ובכך מאותתים לתאים של מערכת החיסון להגיע גם למקום ולפעול שם.

מיליארדים של תאי דם לבנים עושים דרכם לאזור פלישת הקורונה במטרה להשמידו. על מנת שיגיעו מופרשים הציטוקינים המתווכחים את התהליך ואף יוצרים תהליכים נוספים שיש בהם לעודד את תהליך ההתנגדות לפלישת הקורונה.

אם ניקח כדוגמה את האינטרלוקין 2. האינטרלוקין 2 גורם להתרבות תאי דם לבנים מסוג B ו-T ואף מפעיל ציטוקין הנקרא "אינטרפרון" אשר מפעיל תאי דם לבנים מסוג מקרופאגים שתפקידם "לבלוע" את התאים הנגועים בווירוס הקורונה. האינטרלוקין 4 גורם להתרבות של תאי דם לבנים מסוג B המייצרים נוגדנים נוספים אשר מובילים ל"זיכרון חיסוני" ובכך שבעת הדבקה נוספת של קורונה אותו אדם שהחלים בפעם הראשונה יהיה בעצם מחוסן לווירוס.

תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים מתחלקים בעצמם לשני סוגים – תאי B האחראים על הפרשת נוגדנים ותאי T שתפקידם להרוס תא שכבר נגוע. כשתא מסוג B נתקל בפלישה זרה ביכולתו להפריש נוגדן חלבוני המתקשר עם אותו פולש ומנטרלו. מנגד, תא T תוקף הפולש הזר ופשוט משמידו.

למול כך שתא T מסוגל לתקוף אך ורק תאים נגועים בגוף, תא ה-B נע בדם ונלחם נגד גופים זרים גם מחוץ לתאי הגוף.

למרות ההבדל ביניהם, קיימת עדיין הרמוניה בין שני תאים אלו  והם משתפים פעולה.

 

לכל לימפוציט יש קולטן ייחודי לו. קולטן המתקשר לפולש ייחודי מבחוץ. לאחר ההתקשרות עם הפולש מבחוץ יכול הלימפוציט להתרבות ובכך לאפשר פעילות רחבה נגד הפולשים הזרים בגוף ובתאים.

הקולטנים שבזכותם מצליחים הלימפוציטים מסוג B לחבור לפלוש הזר שייכים לקבוצת חלבונים ששמם אימונוגלובולינים. חלבונים אלו הפוכים את המזהם הזר לגורם כביכול מושך ובכך אותו גורם זר מושך אליו מרכיבים נוספים של מערכת החיסון אשר קוטלים אותו.

כפי שציינו, הנוגדנים זוכרים את אותו פולש זר ובפלישה נוספת בעתיד יזדרזו לייצר נוגדנים נגד הפולש. זהו בעצם אותו חיסון טבעי של הגוף כפי שהדבר קורה עם זריקות חיסון. לחלק מהמחלות ישנו חיסון פעיל. חיסון ובו חלקים של גופים זרים המביאים את הגוף לייצר בעצמו נוגדנים. יכולת הזיכרון של הנוגדנים תעזור למערכת החיסון במקרים בעתיד למול פלישת אותו גורם זר. לעומת זאת, בחיסון הסביל החומר המוזרק לגוף הם הנוגדנים עצמם אשר אמורים לפעול בעת הצורך כנגד פולשים זרים שיגיעו בעתיד.

תא נוסף המצטרף להגנה הוא ה"מקרופאג". המקרופאג נוצר במח העצם, נודד עם מחזור הדם לרקמות מסוימות בגוף ובכך הורס חיידקים וגופיפים. בנוסף לפעילות הישירה של המקרופאגים נגד פולשים זרים, הם גם מפרישים מתווכחים ציטוקיניים הנקראים "אינטרלוקינים". תפקידם להתריע כנגד סכנת זיהום הצפויה לגופנו. אותם אינטרלוקינים מביאים להעלאת חום הגוף עד לטמפרטורה שבה חיידקים מסוימים אינם יכולים להתרבות בה ואף מפרישים חלבונים מהכבד התוקפים פולשים זרים ללא כל הבחנה.

ב-1975 גילו תאים במערכת החיסון שנקראו "קוטלים טבעיים". תאים אלו תוקפים תאים בגוף שאליהם חדר פולש זר. תאי קוטלים טבעיים נצמדים לתא נגוע וכשהוא מתחיל להתחלק, אותו קוטל טבעי מפריש לתא אנזים שמונע את המשך החלוקה ובכך מביא למות התא.

המערכת החיסונית עצמה אינה מספיקה במלחמה נגד פולשים זרים. ברוב מקרי הזיהום מערכת החיסון "לומדת" את המזהם שחדר לגוף ונערכת לאפשרות שישוב בעתיד. על הליך זה אמונים תאים שנקראים "לימפוציטים". אלו מגיעים למספר של שני ביליון ונוצרים בחלקים שונים במערכת הלימפה.

מערכת הלימפה הינה מערכת שבה עשרות בלוטות המפוזרות בגוף ומקושרות בעזרת מסילות המסועפות אחת לשנייה. בלוטות הלימפה המשמעותיות בגוף הן התימוס – בלוטה המצויה בבית החזה אצל תינוקות והיא מתנוונת עם השנים. בלוטות נוספות משמעותיות מצויות בשקדים באזור הלוע ואף בטחול. הלימפוציטים הנוצרים במח העצם נודדים אל אותם בלוטות לימפה, שם הם עוברים תהליך מיון וממתינים לקריאה של המקרופאגים אשר אמורים הראשונים לפגוש בפולש הזר.

מאותו רגע מתרחשת תקרית בה התא שאליו חדרו חלקיקי הנגיף מתחיל לייצר חלקיקים חדשים. בתא, שעומד לגווע פורצים מאות נגיפים הנכונים לתקוף תאים בריאים נוספים, להורגם ובכך גם לשכפל עצמם. מנגד, הגוף אינו נכנע למתרחש והוא מזעיק את תאי הדם הלבנים. בהתחלה מגיעים לאזור קו האש המקרופאגים אשר מאותתים לתאי ה-T להגיע. תאי ה-T עוזבים את בלוטות הלימפה, נעים לכיוון התא הנגוע ומשמידים אותו.

במקביל, תאי B מתחילים להתרבות ולייצר נוגדנים. אלפים של נוגדנים חדשים מגיעים לזרם הדם ומכוונים עצמם על הנגיפים שפלשו. חלק מתאי ה-B הופכים את הנגיפים ל"אטרקטיביים" עבור המקרופאגים שטורפים את אותם תאים נגועים ואף עבור תאי ה-T המשמידים את אותם תאים. נוגדנים נוספים ייצרו באותה עת מערכת זיכרון שתביא לכך שבהדבקה הבאה באותו הנגיף תהיה קלה יותר ואף ללא תסמינים חיצוניים.

על פי מחקרים עד כה, ווירוס הקורונה גורם ל"סערת ציטוקינים". הקורונה מעורר הפרשה גדולה של מתווכים דלקתיים אשר גורמים לגיוס ענק של תאים ממערכת החיסון הנוהרים למקום ההדבקה כשתפקידם להרוג את ווירוס הקורונה, כשמנגד הווירוס עצמו כבר חדר לתאים בגוף שמטרתו להשתכפל ולהתרבות.

אי לכך, הדרך להשמיד את ווירוס הקורונה היא בהשמדה של התאים שכבר נגועים. תאי הדם ממערכת החיסון מתחילים בפעולה של הפרשת חומרים הגורמים להרס התאים הנגועים. חלק מתהליך ההרס גורם גם לאי ספיקת ריאות ולהופעת תמט בנאדיות הריאה ולהיווצרות חלבונים ונוזלים בה. נאדיות הריאה הם בעצם אותם בלונים זעירים שדרכם מתבצעים חילופי הגזים בריאות – תהליך שבו חמצן נקלט ופחמן דו חמצני משתחרר.

דלקת בנאדיות הריאה יביא לקריסת הריאות ועל כן חולי קורונה יהיו זקוקים להנשמה בלחץ גבוה וזאת בכדי להביא לפתיחה מחדש ובעוצמה רבה של רקמת הריאה שחסומה.

ההרס שגורמים התאים של מערכת החיסון לא קורים רק בריאות. אותה סערת ציטוקינים מביאה אף להרחבת כלי דם וזאת בכדי להזרים תאים של מערכת החיסון לכל חלקי הגוף הנועדים להילחם בקורונה. אלא שפעילות היתר של אותם ציטוקינים מביאה להרחבה מרובה מידי של כלי הדם, מה שמביא לתופעה של ירידה בלחץ הדם ובכך מביא את הלב לנסות ולפצות על כך והוא מגביר תפוקתו, עד לשלב בה אינו יכול לעמוד בעומס.

הפגיעה של מערכת החיסון מגיעה, כאמור, ללב שהופך מתאמץ ובכך מוביל גם להתליכים דלקתיים בשריר הלב ובמעטפת שלו. הלב כבר נמצא בשלב שהוא פגוע, מפתח הפרעות בקצב עד למצב של דום לב.

אצל אנשים בריאים ההדבקות בקורונה קלה. עבור אלו בעלי מחלות רקע, בין אם סכרת, מחלות ריאה ולב, הדבר עלול להביא לפגיעה בכלי דם, בתפקוד הלב והריאות. תגובת מערכות אלו סוערת עד לכדי מצב שאותם אנשים אינם מסוגלים לשרוד את המתרחש בגופם והם מגיעים למצבים של אי ספיקה נשימתית ודום לב.

"סערת הציטוקינים" היא הנושא המרכזי העומד כיום אצל מומחים רבים השואפים לפתח תרופות שישתיקו וירגיעו את תגובת היתר של מערכת החיסון. חלק מהתרופות מראות ששימוש שלהן בשלב מוקדם הביא לכך שחלק מחולי הקורונה לא הגיעו למצב קשה כשבהמשך אף החלימו לחלוטין.

 

אוהבים את פורטוגל ? שתפו בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מאמרים נוספים

הפופולריים ביותר

יין פורט

ע"ימרדכי שאבי ינואר 11, 2019 No Comments
פורט הוא ללא ספק אחד מהמשקאות הנפוצים ביותר בפורטוגל כולה. מדובר ביין אדום בעל מתיקות חזקה מאוד, כך שכל אחד מכם שאוהב יינות מתוקים בטוח…
פנסיה בפורטוגל

פנסיה בפורטוגל

אוגוסט 31, 2018

מפורטוגל לסרי לנקה

אוקטובר 12, 2018

עמק הדורו

מרץ 4, 2019

רוצים אזרחות פורטוגלית?

איזי נשיונליטי בגוגל

רוצים לדבר עם המומחים שלנו ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

דילוג לתוכן