קורונה וירוס - נתונים שחשוב לדעת בנוגע למקור האפשרי לוירוס

דסקטופ

מובייל

קורונה וירוס – נתונים שחשוב לדעת בנוגע למקור האפשרי לוירוס

אז מהו אותו נגיף שמלחיץ את כל מדינות העולם? כיצד נדבקים בו? מהם התסמינים של חולי הקורונה? איך מתבצעת הבדיקה לאבחונו? מי הן האוכלוסיות שצריכות ממש להיזהר? האם המסכות באמת עוזרות? במאמר הבא תמצאו תשובות לשאלות הבוערות סביב הוירוס החדש.

מדובר בעצם בנגיף ממשפחת הסארס והמרס. במבט מיקרוסקופי מתקבלת תמונה הדומה לכתר ומכאן שמו – "קורונה" – כתר בלטינית.

לרוב, נגיף זה אינו גורם למחלות בבני אדם אלא ביונקים ועופות. כשבני אדם כן נדבקים בו, לרוב מדובר בהצטננות קלה שחולפת לבד ללא כל טיפול. מנגד, במקרה ומדובר באדם שנבדק ולו מערכת חיסונית מדוכאת, עלול נגיף הקורונה לגרום לתחלואה רצינית ומסכנת חיים.

נגיף הקורונה הינו נגיף אשר תוקף כמעט כל אדם לפחות פעם אחת בחייו, לרוב בתקופת הילדות כשברוב המקרים, כאמור, אינו מהווה סכנה של ממש. עם זאת, המגיפה הנוכחית מדובר על נגיף קורונה אשר עבר מוטציה והפך "אלים" וניתן לו השם COVID-19 – קיצור של Coronavirus Disease 2019 – מחלת של נגיף הקורונה 2019.

בשנים 2002-2003 הייתה התפרצות של נגיף דומה ממשפחת הסארס. התפרצות שהביאה למותם של יותר מ-800 בני אדם.

ההדבקות נעשית כמו הדבקה בשפעת – הדבקה טיפתית בה רסיסים של טיפות מאדם נגוע, הנושאים את הנגיף, חודרים למערכת הנשימה של אחרים. בנוסף, עובר הנגיף במגע ועל כן הדרישה להקפיד על רחיצת כפות הידיים במים וסבון ולהימנע מלחיצות ידיים ומגע עם הידיים בפנים.

לרוב ההדבקה תעשה מחולים סימפטומטיים (אנשים שלהם הסימפטומים של המחלה) אך ישנם מקרים שהיא עוברת גם מחולים א-סימפטומטיים – אלו שנדבקו בנגיף הקורונה אך לא פיתחו תסמיני המחלה.

התסמינים באים לידי ביטוי במערכת הנשימה העליונה וכוללים שיעול, קוצר נשימה, הצטננות וחום. בנוסף לתסימנים אלו, אותם אנשים עלולים אף לחוות כאבי שרירים כשבמקרים חמורים תתפתח דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית.

חשוב קודם כל לציין כי אין להגיע למרפאות אם יש לכם את אחד מתסמיני הקורונה. אם קיימים אצלכם אחד מהתסימנים וזאת בשל מגע הדוק עם חולה קורונה מאומת או בשל חזרה מחו"ל - יש לפנות למד"א במוקד 101.

מהו בעצם "מגע הדוק" על פי משרד הבריאות שבעקבותו יש להיכנס לבידוד ביתי?

  • שהייה במרחק של עד שני מטרים במשך רבע שעה לפחות עם חולה קורונה מאומת.
  • עבודה בסמוך או שהייה באותו חלל עם חולה קורונה מאומת.
  • נסיעה יחד עם חולה קורונה מאומת בכל כלי רכב.
  • חיים יחד במחיצת חולה קורונה מאומת.
  • חשיפה ללא ציוד מגן, כפי שאלו מתוארים בהנחיות הצוותים הרפואיים הכוללים טיפול ישיר בחולה קורונה, עבודה עם עובדי תחום הבריאות שחלו בקורונה, ביקור חולה קורונה ושהייה בחדרו

    הכניסה לבידוד היא ל-14 ימים, כשיש לדווח על כך למשרד הבריאות בטופס מקוון באתר האינטרנט שלהם או במוקד הטלפוני 5400*.

 

במקרה ואותו אדם סובל מחום של 38 ומעלה ובין היתר ישנם אף תסמינים נשימתיים עליו להישאר בביתו עד יומיים לאחר ירידת החום והעלמות התסמינים הנשימתיים וכמובן להפחית המגע עם שאר בני הבית.

לא קיים מידע קונקרטי האם המסכות השונות מגינות בפני וירוס הקורונה. מנגד, שימוש ממושך עלול לגרום למסכה להירטב ולהיקרע ובכך דווקא להגדיל את פוטנציאל ההדבקה. ארגוני בריאות רבים במדינות מערב אינם ממליצים לחבוש את אותן מסיכות. אלו מיועדות לאנשים הסובלים מתסמינים נשימתיים בכדי שלא יבדיקו את הסובבים אותם וכמובן לצוותים הרפואיים.

ההגנה מפני הקורונה דומה להגנה כנגד שאר מחלות נגיפיות. חשוב להקפיד על רחיצת כפות הידיים, להימנע ממגע בעיניים, באף ובפה, לדאוג לאוורור החדרים וכמובן להימנע מלחיצות ידיים.

חשוב לציין שבמגע של אדם בריא שהיה במגע עם חולה קורונה, הסיכוי להידבק הוא נמוך עד מאוד ואין כל צורך בבידוד.

הדבר נעשה באמצעות בדיקה מולקולרית (בדיקת PCR) המזהה את המבנה הגנטי הייחודי לנגיף הקורונה. בבדיקה זו נלקחת מהנבדק דגימה מחלל הפה באמצעות מטוש (מקלון ארוך שבקצהו צמר גפן). משם נשלח המטוש למעבדת נגיפים. את תוצאות הבדיקה ניתן לקבל בתוך מספר שעות.

בימים אלו הבדיקה נעשית אך ורק לאנשים שמראים סימפטומים. ההחלטה מי יעבור בדיקה שמורה למד"א.

עדיין לא קיימת תרופה מאושרת. נעשים כמובן ניסויים קליניים בתרופות לטיפול במחלות נגיפיות דוגמת הסארס והאבולה. התברר עד כה כי כמה מהתרופות האלו מעכבות בצורה יעילה את האנזים החיוני להתרבות הנגיף. במקביל לכך, ישנו מאמץ לפתח תרופה חדשה שתביא לנטרול של האנזים ובכך תמנע את התרבות הנגיף.

כרגע במסגרת טיפול תומך. טיפול זה כולל טיפול תומך נשימתי של אינהלציות וחמצן, נוזלים (במקרים של התייבשות), משככי כאבים ואף תרופות מפחיתות חום.

כרגע אם ישנן שתי בדיקות עוקבות שבהן לא מגלים את הנגיף וזאת בנוסף לזה שאין כבר תסמינים קליניים.

אין תשובה ברורה לשאלה זו. ישנן מחלות נגיפיות שלאחר החולי בהן ישנה התחסנות לכל החיים, דוגמת אדמת וחזרת ויש מחלות נגיפיות אחרות שחולי בהן עדיין לא יחסן אותנו להמשך.

פרופסור ערן בכרך, מומחה וירולוגיה מולקולרית וד"ר אלה סקלן, מומחית לאימונולוגיה קלינית ולמיקרוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, טוענים כי נגיף הקורונה גדול והחומר הגנטי שלו בנוי ממקטע אחד – מאפיין שמפחית את יכולתו של הנגיף להשתנות. עד היום אין עדויות לכך שהקורונה משתנה, דבר שמנבא כי חיסוניות מול הקורנה תהיה ארוכת טווח, אך עדיין מדובר בהשערות בלבד.

חשוב לציין כי ישנן עדויות שמי שחולה בקורונה מפתח נוגדנים אותם ניתן לראות בבדיקת דם. ועדיין, לא ברורה מהי המשמעות הקלינית של תופעה זו והאם היא בעצם מעניקה הגנה והמנעות מהדבקה חוזרת.

דיווחים אלו נכונים. מדובר על תופעה המוכרת לנו גם בסוגי שפעת. ישנם אנשים שנגיפי הקורונה נשארים אצלם גם לאחר העלמות כל הסימפטומים. כרגע לא ידוע אם בשלב זה אותם אנשים עלולים עדיין להדביק אחרים ולכן הדרישה היא להישאר בבידוד כל עוד הבדיקות של אותו אדם מראות שהוא עדיין נושא את הנגיף אצלו.

מדובר על אנשים מגיל 60 ומעלה וכן אנשים בכל שכבת גיל הסובלים ממחלות כרוניות וממושכות בדרכי הנשימה ובהן אסתמה, מחלות אוטואימוניות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות הפוגעות במערכת החיסון וחולים בעלי מחלות ממאירות. אלו חשופים לתחלואה קשה ואף למקרים של מוות.

משרד הבריאות ממליץ לאותם אנשים בסיכון להימנע ככל שניתן מיציאה מהבית ואף לא לארח בביתם אנשים.

ב-18.3 פרסם משרד הבריאות נתונים מעודכנים אודות התחלואה מנגיף הקורונה. מהנתונים עולה כי ישנו קשר הדוק בין תמותנה מהנגיף לגיל והמצב הבריאותי. 33.6% מהנפטרים הם מגיל 60 ומעלה.

הנתונים מראים כי יש יותר גברים מנשים שנדבקו בקורונה, כששיעור התמותה של גברים גבוה יותר מזה של נשים בשיעור של פי 1.6. בנוסף, בני 60 ומעלה הסובלים ממחלות רקע כרוניות ומתופעות של דיכוי חיסוני מצויים בסיכון מוגבר של תחלואה מהנגיף.

מטרת הבידוד הביתי היא בעצירה של ההדבקה ובכך למנוע מהקורונה להתפשט לעוד אנשים בישראל. לשם כך יש להימנע מלהגיע ולשהות במקומות ציבוריים ובעת הבידוד הביתי להגן גם על שאר בני הבית. הבידוד כולל 14 ימים מרגע החזרה מחו"ל או מהמגע האחרון שהיה לכם עם חולה קורונה מאומת.

לא. על פי מה שידוע לנו כיום, נגיפי הקורונה אינם מועברים באמצעות חפצים או מזון. בנוסף לכך, לא דווחו עד כה על מקרים שכך המחלה הועברה.

במקומות רבים בעולם עמלים לפתח חיסון לנגיף, כשההערכה היא שייקח מספר חודשים בטרם יהיה מוכן. פיתוח של חיסון כזה דורש זמן ולאחר פיתוחו עליו לעבור בדיקות ארוכות. בשלב האחרון, לאחר קבלת כל האישורים, יהיה צריך לייצר מיליונים ממנו ועל כן מדובר בתהליך ארוך.

עד מציאת החיסון לנגיף הקורונה נעשה מאמץ לבלום את התפשטות הנגיף על ידי הגבלות תנועה על האוכלוסייה.

מקור דגירה והפצת הוירוס קוויד 19  

וירוס הקוויד 19 ממשפחת הקורונה זוהה בבני אדם לראשונה בעיר ווהאן בסין.

מה מיוחד בעיר הואן ?ֿ

בעיר ווהאן ישנו הוא מכון מחקר לוויראולוגיה המנוהל על ידי האקדמיה הסינית למדעים (CAS).

מה שמיוחד במכון זה הוא שהוא מכון בעל דירוג P4 שהוא למעשה הדירוג המסוכן ביותר למכונים מסוגים אלו, מדובר במקומות בהם עובדים על גנומים של הוירוסים המסוקנים ביותר בעולם.

מכון המחקר נחנך בשנת 2017 על ידי ממשלת צרפת וסין ויעודו היה חקר של הוירוסים הבאים:

-SARS

– אבולהֿ

מומחי הבטיחות הביולוגית של ארצות הברית הזהירו בשנת 2017 כי נגיף יכול 'לברוח' מהמתקן.

להלן ההצהרה הרישמית של ממשלת צרפת משנת 2017 בנוגע למכון המחקר בווהאן:

אוהבים את פורטוגל ? שתפו בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מאמרים נוספים

הפופולריים ביותר

גן החיות של ליסבון

דצמבר 18, 2019

בחירות 2019

ספטמבר 24, 2019

פדרו קברל

אפריל 27, 2019

רוצים אזרחות פורטוגלית?

איזי נשיונליטי בגוגל

רוצים לדבר עם המומחים שלנו ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

דילוג לתוכן