אי פאיאל - חדשות פורטוגל

דסקטופ

מובייל

אי פאיאל

כתוב את הכותרת כאן

אורכו של האי הוא 21 ק"מ ורוחבו המרבי כ-14 ק"מ. שטחו של האי הוא 173.1 קמ"ר והוא נראה מלמעלה בצורת מחומש. האי הוא השלישי המאוכלס ביותר מכלל ארכיפלג האיים האזוריים עם כמעט 15 אלף תושבים נכון לשנת 2011.

האי פאיאל מהווה חלק מקבוצה רחבה של "משולש האיים" והוא ניצב בפינה המערבית של קבוצת האיים יחד עם איים כמו הסרו ג'ורג' ופיקו. האי פיקו מרוחק כשישה ק"מ מפאיאל. הנקודה הגבוהה ביותר בפאיאל היא ה"קבסו גורדו" המגיעה לגובה שיא של 1,043 מטרים באזור קלדיירה.

ההיסטוריה של פאיאל

עמודי התווך מבחינה כלכלית היו החיטה והצבע לאורך שתי מאות. בשנת 1583 נכבש האי על ידי ספרדים ופיראטים, כשמנגד תקפו אותו כוחות אנגלים וצרפתים. קרבות אלו הביאו להתפוררות של האי. התפרצות וולקנית ב-1672-1673 הביאה להרס בצפון מערב האי.

עמודי התווך מבחינה כלכלית היו החיטה והצבע לאורך שתי מאות. בשנת 1583 נכבש האי על ידי ספרדים ופיראטים, כשמנגד תקפו אותו כוחות אנגלים וצרפתים. קרבות אלו הביאו להתפוררות של האי. התפרצות וולקנית ב-1672-1673 הביאה להרס בצפון מערב האי.

במאה ה-17, לאחר שהפורטוגלים שבו לשלוט בעיר, פקדו זמנים חיוביים יותר את הורטה. הנמל המוגן של הורטה הפך את האי לתחנת מעבר הכרחית בין אירופה לאמריקה. יין ושאר משקאות חריפים מהענבים של פיקו, סאן חורחה וגרסיוסה יוצאו לפורטוגלים, לאירופה ולמושבות הבריטיות. במאה ה-18 היה האי פאיאל שותף לייצור של וייצוא תפוזים שהפכו למקור ההכנסה המרכזי של כל הארכיפלג. המאה ה-18 הייתה תור הזהב של הורטה, כשספינות רבות עברו באי.

במאה ה-19 מחלות פשטו על הפרדסים והכרמים באי והביאו להשמדה טוטאלית שלהם בתוך עשור. עם זאת, הפך האי במקביל למרכז חשוב לתקשורת והעברת מידע בין מדינות אירופה לצפון אמריקה על ידי כבלים תת ימיים שעברו בהורטה. תחנת המידע הראשונה הוקמה ב-1893 והיא קיימת עד היום. בנוסף לכך, קיבל האי דחיפה 20 עם פתיחת המרכז לחיזוי מזג אוויר ב-1915.

המרינה של הורטה נפתחה ב-1986 כשהורטה מהווה את אחד מהנמלים המפורסמים בעולם. עם הקמת המודל האוטונומי של הממשלה באיים האזוריים, הפכה הורטה למקום מושב הפרלמנט של כלל האיים.

אירועים מיוחדים

טופוגרפיה של האי

האי הכחול

האי הכחול נראה מתצפית "קבקו גורדו" ובו שפע של פרחי הורטנזיה כחולים. אותו מראה נראה לאורך הכביש המוביל לקלדיירה במרכז האי. שינוי מאופי האי הכחול נמצא בהר הגעש קפלינוס, בו נוף צחיח ומחוספס שעושה חסד עם הצבע האפור.

נוף וולקני

הנוף הוולקני של פאיאל מהווה בעצם את הסמן הגנטי שלו. קלדיירה הוא לוע הר געש רחב. באותו אזור ניתן למצוא פרחים, צמחייה ועצים הזוהרים בזכות אור השמש. הקירות הארוכים באורך שבעה ק"מ של הר הגעש מכוסים באמצעות צמחייה מגוונת הכוללת בין היתר ערער, אזוב, ארזים, שרכים ועוד. בתחתית ניתן לראות אגם מקוטע וחרוט געשי קטן ובהם שרידים של יער הגורם לנוף להיות מנוקד וצבעוני יותר.

בחלק המערבי ביותר של האי נמצא הר הגעש קפלינוס. ביקור בו מרגיש כמו נחיתה על הירח, כשאפר וולקני מכסה את הצמחייה הירוקה במקום. מהצוקים של קפלינוס קוסטדו דה נאו ניתן לצפות בחלק הפנימי של הר הגעש ובו רצף סלעים, שכבות וקווי מתאר מנוגדים ומגוון של צבעים ומרקמים.

עם הגעת הקהילה המדעית להר הגעש קפלינוס אולצה האוכלוסייה במקום להגר מחוץ לאי. ליד הר הגעש ישנו מגדלור ישן שאינו נמצא בשימוש. במרכז המדעי ניתן למצוא חלל הכולל טכניקות מולטימדיה ותערוכות. את הביקור במקום ניתן לסיים בטיפוס לקצה המגדלור.

מהאי פאיאל ניתן אף לתצפת על שאר האיים בארכיפלג. ליד חורבות מגדלור פונטה דה ריביירינה, שנהרס ברעש אדמה ב-1998, ניתן לצפות באי סאו חורחה. בפונטה דה אספלמסה, בתצפית הסמוכה לאנדרדטת "סיינט נוסה" מול מפרץ הורטה, ניתן לראות את הר פיקו העולה מתוך המים. מהנקודה בקבסו גורדו ניתן לראות ביום בהיר את משולש האיים ואת גרסיוסה.

 

בחלק המערבי ביותר של האי נמצא הר הגעש קפלינוס. ביקור בו מרגיש כמו נחיתה על הירח, כשאפר וולקני מכסה את הצמחייה הירוקה במקום. מהצוקים של קפלינוס קוסטדו דה נאו ניתן לצפות בחלק הפנימי של הר הגעש ובו רצף סלעים, שכבות וקווי מתאר מנוגדים ומגוון של צבעים ומרקמים.

נופה הטבעי של פאיאל מתקיים ומשלב יחד עם אלמנטים של נוכחות אדם. בין היתר מדובר על טחנות רוח באי הצבועות באדום ומנקדות את נוף החופים, שדות פרחים מטופחות ושורות של פרחים ישרות לאורך כבישים ודרכים.

בין ואראדורו וקסטלו בראנקו ניתן לראות סלע המלא בעופות מים שתופס את תשומת הלב – מדובר על "מורו דה קסטלו בראנקו" – גבעת המבצר הלבן.

קו החוף של האי

פאיאל הוא הוא האי בעל מספר חופי החול הוולקניים הגדול ביותר בין כל משולש האיים. החופים מאפשרים רחצה בהם כשהחוף המזרחי משתנה, כשלא פעם הוא גבוה ובפעמים אחרות נמצא קרוב לגובה המים וזאת בשל תזוזת כוחות טקטוניים המחלקים את החוף המזרחי למספר חלקים.

קו החוף המערבי של האי נשלט על ידי צוקים גבוהים, כשאלו הנמצאים בין מורו דה קסטלו בראנקו ו-וארדורו והם צוללים בחדות אל תוך האוקיינוס.

אדריכלות באי

בפאיאל נמצא אמפיתאטרון בסמוך למפרצים של הורטה ופורטו פים והוא מוקף בבניינים ובתים. מבין הבניינים בולטת כנסיית "סלבדור סאו" הבנוייה מעץ ואריחיה מוזהבים.

ארכיטקטורת הבתים חושפת מקצת האופי של האי, בין אם לקוסמופוליטיות של האי לאורך מאות בשנים ובין אם במבנים עם מאפייני בנייה מאנגליה, גרמניה וארה"ב. האווירה האקלקטית עדיין מורגשת בהורטה עצמה ואף בבית הקפה המיתולוגי "פטר קפה ספורט" המהווה עד היום מקום מפגש למלחים ונוסעים מכל קצוות העולם.

במרינה של הורטה ישנו קומפלקס של סמטאות ורחובות היורדים ומגיעים לגובה פני הים. התשתית הימית במקום, שנפתחה ב-1986, מהווה הרחבה מודרנית של הנמל בין מאות בשנים. שייטים המגיעים למקום נוהגים לצייר על גבי קירות הבטון האפורים מתוך אמונה כי מעשה הציור יבטיח כי סירתם תגיעה ליעדה הסופי בשלום. אלו המגיעים למרינה יכולים ליהנות מגלריית אומנות הנמצאת באוויר הפתוח.

רוצים לדבר עם המומחים שלנו ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

דילוג לתוכן