"התאהבנו באיים האזוריים ממבט ראשון, בתוך יומיים החלטנו לעבור לכאן" - חדשות פורטוגל

דסקטופ

ב' 26 ספט' 2022

מובייל

"התאהבנו באיים האזוריים ממבט ראשון, בתוך יומיים החלטנו לעבור לכאן"

עומר (28) ודרור (37) מכפר סבא, קיבלו החלטה שרבים מעזים רק לחלום עליה: לפני שבעה חודשים הם ארזו את החפצים ועברו לגור באיים חלומיים. יופיים של האיים האזוריים, המשתייכים לפורטוגל, שבה את לבם, ולא עצרה אותם גם העובדה שהם הורים לשני ילדים קטנים (בת חמש ובן שנתיים וחצי).

הזמנו את עומר לשיחה על המעבר ועל החיים שאחריו, באיים היפהפיים:

מה היה הרקע להחלטה לעבור לכאן?

חשבנו במשך זמן מה על מעבר למקום אחר ובנוסף דרור, בעלי, קיבל דרכון פורטוגלי. התעניינו ונחשפנו למידע על החיים בפורטוגל והתלהבנו, הבנו שזה מקום שמתאים לנו ועונה על הצרכים שלנו. בשלב הראשון חשבנו לעבור לעיר פורטו.

למה בחרתם באיים האזוריים?

היינו חברים בקבוצה של משפחות מישראל שמתכננות מעבר. בקבוצה היו עשרות משפחות, חלקן מכפר סבא כמונו. קיימנו דיונים והתייעצויות בוואטסאפ וגם נפגשנו. בשלב מסוים, הצטרף לקבוצה מישהו שסיפר שהוא עובר לאיים האזוריים ושלח תמונות של המקום. התלהבנו מאוד, זו היתה אהבה ממבט ראשון. הנוף כאן הוא בלתי יאמן ובעינינו זה אחד המקומות היפים בעולם, אם לא היפה ביותר. 

חוץ מזה, לא ממש רצינו לעבור לחיות בקהילה ישראלית, העדפנו מקום שבו נוכל לחוות משהו שונה. בתוך יומיים החלטנו שלכאן אנחנו עוברים.

אתם מתייחסים למעבר כקבוע או כחוויה זמנית?

אנחנו מתייחסים לזה כמעבר קבוע אבל כרגע לא חושבים לטווח מאוד רחוק.

מה בעצם העיסוק העיקרי שלכם שם?

אני סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול באוניברסיטה הפתוחה (הישראלית). אני לומדת מרחוק, ובקרוב אסיים את הלימודים. דרור עובד בחברת סטארט אפ ישראלית, גם הוא עובד מרחוק. הילדים שלנו נמצאים במסגרות חינוך מקומיות.

מה המצב באיים מבחינת יוקר המחייה?

לאחרונה המחירים עלו משמעותית. מחירי הדלק והמחירים בסופר עלו בערך ב-20%, אבל עדיין פחות יקר פה בהשוואה לישראל. גם בהשוואה לערים המרכזיות בפורטוגל, החיים באיים האזוריים זולים יותר. גן ילדים פרטי למשל, עולה בסך הכל 200 יורו בחודש. אחד היתרונות בלחיות כאן ולעבוד מרחוק בישראל, הוא האפשרות לשמור על שכר ישראלי מול הוצאות מחייה ברמה נמוכה יותר.

מה לגבי מסגרות החינוך לילדים?

יש בתי ספר ציבוריים בחינם, אבל בחרנו לרשום את הבת שלנו לבית ספר פרטי. שם יש יותר זרים, המורים דוברי אנגלית וגם "הפסיליטיז" בבית הספר משודרגים. גם הבן הצעיר שלנו בגן פרטי.

הילדים הסתגלו?

הם הסתגלו מאוד מהר. הבת שלנו נכנסה לפרי-סקול מיד כשהגענו והיא כבר דוברת פורטוגזית.

איך זה להיות ישראלים באיים האזוריים?

אנחנו קבוצה קטנה של שלוש משפחות ישראליות בסך הכל. אין כאן קהילה ישראלית ואין ספק שאנחנו שונים בנוף. חששנו שאולי ניתקל ביחס שלילי, אבל זה בכלל לא קיים כאן. המקומיים מאוד נחמדים, מתלהבים לשמוע שאנחנו מישראל, סקרנים ללמוד עלינו, על המקום שבאנו ממנו, על השפה שלנו.

איך אפשר לאפיין את המנטליות של המקומיים?

היא שונה מהמנטליות של הישראלים. הכל בקצב איטי, רגוע. יש תחושה שהכל יכול לחכות. אם כי, הצלחה בלימודים נתפסת כאן כמאוד מאוד חשובה. בנוסף, התפיסה של ערכי המשפחה כאן, שונה מזו שאנחנו רגילים אליה. מעמד האישה הוא אחר. לא מציינים כאן את יום האם אבל כן מציינים את יום האב. בברים אפשר לראות לרוב רק גברים. נשים כמעט לא מבלות שם.

זה לא מפריע לך?

אנחנו לא מתרועעים הרבה עם מקומיים. אנחנו מבלים יותר בקהילת הזרים, אז זה לא מפריע לנו.

מי הם האנשים בקהילת הזרים?

יש הרבה קנדים וגם אירופאיים מצרפת, שוויץ, סלובניה, בלגיה. יש כאן בעיקר מהגרים ממקומות שמהם יש טיסה ישירה לכאן. בין המהגרים יש לא מעט פנסיונרים שחיפשו מקום רגוע להיות בו בשנות הפנסיה.

איך נראים חיי הקהילה לצדם?

קהילת הזרים די מגובשת ואנחנו עורכים ביחד ימי הולדת, מסיבות, ארוחות. יש לנו כבר הרבה חברים זרים.

מה החיסרון העיקרי במקום?

זה אינדיבידואלי, כי לכל משפחה יש פרמטרים אחרים ודברים שחשובים לה. למשל, מי שמחפש קהילה ישראלית או מקום עם אוכל כשר, לא ימצא כאן מענה. מבחינתנו, החיסרון העיקרי הוא אולי הגישה המסובכת יחסית. אין טיסה ישירה לכאן, צריך להיעזר בטיסות קונקשן ולפעמים אפילו שתיים. 

ההורים והאחים מגיעים מדי פעם, אבל זה לא קל. גם הגישה שלנו החוצה לא מאוד פשוטה, אבל מסתדרים. כבר היינו בליסבון, בקרוב ניסע לחופשת פסח בדרום פורטוגל ובקיץ נבקר בישראל.

עוד חיסרון שזיהינו הוא שהמקום לא ממש אטרקטיבי לבני נוער. זה מקום קטן, בלי גישה להרבה מוקדי עניין למתבגרים. גם לילדים קטנים אין מבחר של פעילויות, אין ג'ימבורי למשל, ויש רק בית קולנוע אחד.

חשוב גם לציין שבפורטוגל בכלל, קשה למצוא בתים להשכרה, כי יש מיסוי כבד על הכנסה משכירות, אז אנשים לא כל כך אוהבים להשכיר בתים. זה מאוד מקשה על מציאת דיור בשכירות.

אם יש משפחות שמתלבטות לגבי מעבר לאיים האזוריים, מה הייתם ממליצים להן?

אני חושבת שהדבר הראשון שכדאי לעשות, זה לחשוב על סגנון החינוך הרצוי. יש בפורטוגל מבחר של סגנונות. כאן באיים, יש בית ספר פרטי שיש בו הרבה זרים והכל מאוד רגוע ונקי, אבל מעט מאוד ישראלים. בנוסף, באיים יש מזג אוויר טרופי והפכפך, לפעמים גשם ורוחות מתחילים ברגע אחד. לפני שעברנו לכאן הזהירו אותנו ממזג האוויר ואמרו לנו שרק אחרי שנחווה אותו נוכל לדעת אם זה באמת מתאים לנו. מצד שני, הקיץ די נעים, אמנם די לח אבל לא מאוד חם.

מי שמחפש חיים רגועים, שקטים, על רקע נוף ציורי מרהיב, זה המקום בשבילו.

מה לגבי שירותי בריאות?

יש פה בית חולים גדול ונגיש. הצוות אמנם לא יודע אנגלית, אבל מוצאים דרכים לתקשר. בנוסף יש בית חולים שמספק שירותי בריאות פרטיים ועשינו ביטוח. בסך הכל יש מענה לצרכים הבריאותיים של כל המשפחה.

איך התגברתם על כל החסמים הביורוקרטיים של המעבר למקום שלא דובר אנגלית?

הגענו מאוד מוכנים, עם כל המסמכים, הטפסים והחתימות. דיברנו עם משפחות שכבר עברו והכינו אותנו מראש לכל מה שיכול להיות חסר ולגרום לבעיות. יש פה הרבה אנשים שלא דוברים אנגלית, גם ברשויות. חלקם גם לא אוהבים את זה שאנחנו לא דוברי פורטוגזית. אנחנו נעזרים בחברים מקומיים לתרגום דרך הטלפון בזמן אמת, או בתרגום דיגיטלי.

את הבית שלנו שכרנו מזוג קנדים דובר אנגלית, וזה עזר לנו מאוד.

יש באיים האזוריים גם יתרונות מבחינה ביורוקרטית, למשל, אין תורים ארוכים להוצאת רישיון נהיגה מקומי. מהגרים שנמצאים בערים המרכזיות של פורטוגל מחכים לפעמים חודשים עד לטיפול ברישיון שלהם.

מה בנוגע לקולינריה? ובכלל, צרכנות?

מי שמחפש חוויה קולינרית מגוונת, זה כנראה לא המקום בשבילו. יש כאן מסעדות שמבוססות בעיקר על התפריט המקומי. יש כאן הרבה מאכלי דגים ויש גם מסעדות סושי, אבל אין תאילנדי, מקסיקני, הודי וכל המגוון שיש במקומות מרכזיים. לעומת זאת בסופר יש הכל, אמנם לא כל המותגים, אבל אפשר למצוא את כל המצרכים. בהתחלה לקח לנו הרבה זמן לזהות ולבחור אבל למדנו. כאמור, מי שחשובה לו הכשרות, כנראה לא יסתדר פה.

יש ביטחון אישי באיים האזוריים?

מאוד בטוח פה, גם לנשים ולילדים וגם מבחינת בית ורכוש. התחושה היא שאין פשיעה. יש כאן רגישות מסוימת בנושא סמים, כי בעבר כמות סמים גדולה נפלטה לכאן מהים וגרמה לצריכה חריגה ולהתמכרויות. הרשויות כאן אפילו מעודדות הלשנה בנושא הזה.

איך מתמודדים באיים עם הקורונה?

לפני שהגענו לכאן, בתחילת המגפה, היה סגר, בתי ספר ומסעדות לא פעלו. היום יש בעיקר הקפדה על מסכות ועל שמירת מרחק וגם לא מאפשרים להורים להיכנס עם הילדים למוסדות החינוך. התושבים עצמם מאוד מקפידים על הנהלים, אבל לא מורגשת אכיפה משמעותית או מגבלות על חיי היומיום.

אוהבים את פורטוגל ? שתפו בקליק

מאמרים נוספים

רוצים אזרחות פורטוגלית?

איזי נשיונליטי בגוגל

רוצים לדבר עם המומחים שלנו ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם