על פי דו"ח של המכון הלאומי לבריאות ריקרדו ז'ורז', רוב האנשים המבוגרים בפורטוגל אינם סובלים מדיכאון, ושכיחות הפרעות מצב רוח וחרדה נמוכה יותר בדרך כלל בקבוצות הגיל המבוגרות יותר.
"למרות שהזדקנות לעתים קרובות מקושרת עם עצב, בדידות, חוסר שביעות רצון ותסמיני דיכאון, גם בשל האובדנים והאירועים המתרחשים בתדירות גבוהה יותר בשלב זה של החיים, רוב האנשים המבוגרים אינם מדוכאים," נכתב בדו"ח "הזדקנות בבריאות: אפיון הבריאות של האוכלוסייה המבוגרת בפורטוגל", שפורסם היום.
המסמך קובע כי למרות ששכיחות הדיכאון נמוכה יותר בקרב קשישים בהשוואה לקבוצות גיל צעירות יותר, "זוהי ההפרעה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר באוכלוסייה המבוגרת עם השפעה מתועדת על איכות החיים והיא מנבא חשוב של תמותה".
"בשל ההשפעה על איכות החיים והעובדה שהצגת התסמינים המאפיינים הפרעות אלה יכולה להופיע באופן שונה בתת-קבוצת אוכלוסייה זו, חרדה ודיכאון נשארים היבט רלוונטי בבריאות הציבור," מציין הדו"ח, המציג מידע ממקורות לאומיים ואירופאיים שונים, סקרי בריאות ומחקרים לאומיים עד דצמבר 2021.
הנתונים האחרונים הזמינים, משנת 2019, הצביעו על תדירות גבוהה יותר של תסמיני דיכאון ותסמיני דיכאון המעידים על דיכאון מג'ורי באוכלוסייה הפורטוגזית בגיל 65 ומעלה, בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי.
בנוגע לדמנציה, המחקר קובע כי "יש לה שיעור תמותה נמוך למדי באוכלוסייה בגילאי 65 עד 74", אך היא הופכת לגורם המוות השישי בחשיבותו בקבוצת הגיל 85 ומעלה.
עם זאת, הדו"ח מציין כי בפורטוגל אין מחקר אפידמיולוגי המתאר את מצב הבעיה הזו.
מחקר סקירה שהתמקד במדינות החברות באיחוד האירופי בהן נערכו מחקרי שכיחות, שלא כלל את פורטוגל, הראה אומדן לאוכלוסייה בגיל 65 ומעלה של בין 5.9% ל-9.4%.
הדו"ח קובע כי, באופן כללי, היבטים מסוימים הקשורים להזדקנות בפורטוגל היו דומים לממוצע האירופי, אם כי בשנת 2019 לאוכלוסייה המבוגרת בפורטוגל היו רמות גבוהות יותר של קשיים בביצוע פעילויות יומיומיות, מה שיש לו "השפעה חשובה על ההשתתפות וההכללה של אוכלוסייה זו".
"ההבדלים בין פורטוגל לאיחוד האירופי משקפים כנראה הבדלים בתנאי החיים החומריים, בפרקטיקות בריאות ובנגישות לטיפול רפואי, בין היתר," אומרים מחברי המאמר.
על פי נתונים ראשוניים של המכון הלאומי לסטטיסטיקה, בשנת 2021 הקשישים היוו כ-23.4% מהאוכלוסייה המקומית.
מאז שנת 2000, מספר הקשישים היה גבוה ממספר הצעירים (בני 0-14). בשנת 2011, על כל 100 צעירים שחיו בפורטוגל, היו 127 קשישים, מספר שעלה ל-167 בשנת 2020.
אך ההזדקנות אינה זהה בכל רחבי המדינה, אומר הדו"ח, ומציין כי בשנת 2020 אזורי אלנטז'ו והמרכז היו המבוגרים ביותר, בעוד שלליסבון ועמק הטז'ו, האיים האזוריים ומדיירה היה מדד ההזדקנות הנמוך ביותר.
הזדקנות האוכלוסייה תרמה גם לשינוי מבנה שוק העבודה, עם עלייה באוכלוסייה המועסקת בין 2010 ל-2020.
"העלייה בתוחלת החיים הממוצעת, ההתרוקנות מאוכלוסייה והשינוי בתפקיד המשפחה בחברות המודרניות תרמו בוודאי להסבר השינויים שנצפו וההבדלים בין אזורי המדינה," הוא מציין.
לאזורי ליסבון (22%), אלנטז'ו (22%) ואלגרבה (21%) היו האחוזים הגבוהים ביותר של קשישים החיים לבדם, בניגוד לצפון ולאיים האזוריים, עם 17% כל אחד.
