טומאר היא אחת מהערים עם ההיסטוריה העשירה ביותר בפורטוגל, דבר שמושך אליה לא מעט תיירים אשר מחפשים לראות קצת היסטוריה.
העיירה טומר שוכנת במרחק של 145 ק"מ מליסבון, דבר שמושך אליה לא מעט תיירים המגיעים אליה היישר מעיר הבירה.
שרידים של מנזרים ומבצרים ישנים הם המוקדים העיקריים אשר גורמים ללא מעט תיירים להגיע לעיירה השקטה והרגועה.
בית הכנסת בטומאר
בית הכנסת בטומאר הוא אומנם אתר פחות מוכר בעיירה הקטנה, אך מדובר בבית הכנסת העתיק ביותר שעדיין קיים בפורטוגל.
דבר שהפך אותו להיות מוקד עלייה לרגל עבור יהודים רבים אשר מחפשים בתי כנסת ישנים
על פי ההיסטוריה ניתן להסיק כי כבר במאה ה-14 החלו להגיע יהודים אל העיירה טומר.
על המצבה של רבי יוסף מטומר ניתן לראות כי הוא נפטר בעיר בשנת 1315, זוהי אחת מההוכחות המשמעותיות ביותר להימצאות של היהודים בעיר.
מסמך ספרדי רשמי גם הוא מוכיח את הימצאותם של היהודים בטומאר, המסמך עצמו יצא בשנת 1475 והוא מתהדר בחתימתו של אלפונסו החמישי.
בית הכנסת של העיר טומאר נבנה במאה ה-15, כאשר הבנייה עצמה נמשכה במשך 40 שנה.
בית הכנסת היהודי בטומאר ממקום בכתובת Rua Dr. Joaquim Jacinto, 73.
בית הכנסת נבנה בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של יהודי טומאר אשר חיפשו אחר מקום שבו יוכלו לערוך את התפילות ולחגוג בו את חגי ישראל החשובים מאוד לקהילה היהודית.
בית הכנסת עצמו נמצא במרכז של הרובע היהודי בעיר טומאר.
כיום על מנת להגיע אל הרובע היהודי תצטרכו לקרוא לו בשמו החדש: הרחוב החדש או אפילו להשתמש בשם הרובע היהודי הישן.
בית הכנסת בטומאר היה בשימוש עד שנת 1497.
בשנת 1496 החל גירוש פורטוגל אשר חייב את יהודי פורטוגל להתנצר או לעזוב את המדינה.
מבית כנסת לבית כלא
בעקבות עזיבת היהודים את המדינה נמכר בית הכנסת לבן אדם פרטי אשר היה מוכן לרכוש את המבנה הגדול.
בשנת 1516 שוב פעם הוצא בית הכנסת למכירה, כאשר הפעם מי שרכש את המבנה הפך אותו לבית כלא של העיירה הקטנה.
בית הכלא היה פעיל עד אמצע המאה ה-16.
עד המאה ה-20 לא היו יותר מידיי דיווחים על פעולות מיוחדות בתוך בית הכנסת אשר היה תחת חסותה של העיריה.
חזרת עטרה ליושנה
אך בשנת 1923 רכש שמואל שוורץ את בית הכנסת הישן.
שמואל שוורץ, במקצועו מהנדס מכורת נולד בפולין, שוורץ הגיע אל פורטוגל ביחד עם אשתו במסגרת טיול שערכו אך בעקבות מלחמת העולם הראשונה לא יכלו לחזור אל מולדתם.
שוורץ התאהב בפורטוגל במהלך השהות שלו במדינה, והחליט כי הוא מעוניין להתיישב במדינה.
שוורץ התמסר ליהדות שלו, כאשר הוסב להיות נשיא הקהילה היהודית בליסבון.
במהלך הכהונה שלו הוא הורה על עבודות ניקוי וחשיפה של בית הכנסת הישן של טומאר על מנת להחזיר אותו להיות פעיל כפי שהיה בעבר.
שוורץ ניסה להעביר את בית הכנסת לחזקת המדינה אך העלות הכספית ומצבה הכלכלי הרעוע של פורטוגל סיכל את המהלך.
בשנת 1939 תרם שוורץ את בית הכנסת למדינה ללא כל תמורה כספית, ואילו המדינה הפכה את בית הכנסת הישן למוזיאון שמושך אליו תיירים יהודים עד עצם היום הזה.
כמו כן שוורץ גילה בשנות עבודתו בפורטוגל שיש קבוצות של צאצאי אנוסים, אשר שימרו מסורות יהודיות מיוחדות.
שמואל שוורץ חיבר ספר מדהים בנושא : ״הנוצרים-החדשים בפורטוגל במאה העשרים״
בפסרו שמואל שוורץ מסביר כיצד הצליח לגלות אודות הנוצרים-החדשים, כמו כן לחקור את אורח חייהם ואף לתעד את תפילותיהם המיוחדות, הנאמרות בפורטוגזית אך יחד עם זאת ספוגות ליטורגיה יהודית.
שוורץ גם גילה קהילה אנוסים מבלמונט אשר חשבו שהם היהודים האחרונים בתבל
על מנת להודות לשוורץ על הפעילות שלו, החליטה ממשלת פורטוגל להעניק לו ולרעייתו אזרחות פורטוגלית.
בדיעבד האזרחות הפורטוגלית היא זאת שהגנה על שוורץ ורעייתו במהלך מלחמת העולם השנייה שהייתה כתם שחור בהיסטוריה של יהודי אירופה.
אם מתחשק לכם לבקר באחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר באירופה, בית הכנסת של טומר הוא בהחלט המקום לעשות זאת.
