64 אסמי התירס של לינדוזו (Lindoso) יוצרים מכלול מפתיע ויפהפה. הם מרוכזים בגורן קהילתי, על ראש גבעה, ומלווים בטירה. הנוף הנשקף לסכר, לכפר ולהרים משלים את יופי התושייה האנושית.
האסמים עשויים מגרניט, תלויים על עמודים, גם הם מאבן. ברוב המקרים הדלת נמצאת בחזית. המשטח הנגדי פונה לדרום-מערב, משם מגיע הגשם. לחלקם יש קורות עץ לסירוגין עם עמודי אבן וחריצים המאפשרים לרוח לעבור, מה שעזר לייבש את קלחי התירס.
"אני מרגישה מעין שלווה. שקט נפשי. יופי שלוקח אותנו לזמנים אחרים. אנחנו רגילים לעיר וזה מאוד שונה."
זה התיאור של כריסטיאנה (Cristiana) וגילרמה (Guilherme) שהסתובבו בין האסמים בתחילת אחר צהריים מלנכולי, צבוע בעננים שבעזרת קצת טחב, הסירו את הברק מהגרניט של האסמים, "זה נראה כמו בית קברות."
האסמים מרמזים על אחד השינויים הגדולים ביותר בחקלאות בפורטוגל, במיוחד באלטו מיניו (Alto Minho), עם הכנסת גידול התירס, שמקורו בדרום אמריקה.
לדעתו של הגיאוגרף אורלנדו ריביירו (Orlando Ribeiro), זוהי "מהפכה. מאז הכיבוש הרומי, לא הוכנס שום שינוי עמוק יותר לחיים המונוטוניים של שדותינו: אפילו הערבים, עם צמחים חדשים וגידולי השקיה, לא עשו דבר דומה." – פורטוגל, הים התיכון והאטלנטי
האסמים נמצאים בכפרים רבים במיניו (Minho). מפוזרים או מרוכזים בגרנות קהילתיות כמו במקרה של סואז'ו (Soajo).
מכלול האסמים של לינדוזו ממתין לסיווג, ולפי מחקר של מחלקת המורשת, מלבד הכמות, הם בולטים גם באיכותם, עם אבני בניין מושלמות מאוד.
במילותיהם של כריסטיאנה וגילרמה, "הם נותנים את הרושם שהם עמידים מאוד לזמן. עם קירות עבים וחזקים. נראה שאם נחזור לכאן בעוד מאה שנה, הם עדיין יהיו כאן."
סימן החוזק משותף עם הטירה שנמצאת ממש לידם. גאה, עם גדר שמשמשת גם כנקודת תצפית. הטירה מכילה מוזיאון.
הגבול עם ספרד נמצא ממש בסמוך ויש תנועה מתמדת של תיירים בין שתי המדינות באזור זה השייך לפארק הלאומי פנדה-ז'רס (Peneda-Gerês).
לינדוזו שייך למחוז פונטה דה ברקה (Ponte da Barca). מלבד מסלולי הליכה רבים, מעניין לטייל בכפר וגם בנקודות תצפית שונות של סכר לינדוזו.
