מודעת "דרוש עובד" מודבקת בחלון הראווה של מאפייה במרכז ליסבון כבר מספר חודשים, דוגמה מעשית לצורך בכוח עבודה, שהתעצם בעקבות הפסקת כניסת המהגרים החוקיים.
"זו עבודה מעצבנת, אני יודע. צריך לפתוח ולסגור, עם הפסקה באמצע היום, אבל גם כשאני משלם מעט מעל התעריף המקובל אני לא מצליח למצוא אף אחד", נאנח ז'ואו סנטיאגו, בעל העסק הקטן.
בעיה דומה יש לרוי סנטוס, בעל מוסך בלוריס, שכבר דחה לקוחות חדשים כי אין לו כוח אדם.
"פעם רציתי מכונאים עם ניסיון. עכשיו אני רוצה רק מישהו שמוכן ללמוד את זה", הוא אומר.
תלונות אלה בליסבון רבתי חוזרות על עצמן בכל רחבי המדינה, במיוחד באזורים פחות מאוכלסים, והמהגרים נהגו למלא חלק מהמחסור הזה. עם זאת, מתחילת יוני לא ניתן לעבוד באופן חוקי למי שמגיע ללא אשרת עבודה.
המדינה מתאפיינת בשיעור אבטלה של 6.1%, רק 1.3 נקודות אחוז מעל למה שמוגדר כתעסוקה מלאה, אך המחסור בכוח אדם בענפים כמו תיירות, מלונאות, הסעדה, חקלאות או שירותים ניכר במודעות הדרושים שנותרות ללא מענה.
הצהרות העניין, שבוטלו על ידי הממשלה בתחילת יוני, היו מנגנון משפטי שאפשר למי שהגיע לפורטוגל כתייר להתחיל לעבוד, ולאחר 12 חודשים של תשלומים לביטוח הלאומי, יכול היה לבקש את הסדרת מעמדו.
כיום, אפשרות זו אינה קיימת והעסקים הקטנים אינם יכולים להעסיק אנשים במצב זה. במקום זאת, עליהם להודיע לאיגודים הענפיים שלהם, שיבקשו מהממשלה לפתוח אשרות עבודה בחו"ל, ברשת קונסולרית פורטוגלית שעדיין לא תוגברה בכוח האדם החדש שהובטח על ידי הממשלה ביוני.
"אני אפילו לא מעז לחשוב על הטרחה שכרוכה בהעסקת מישהו שאחר כך עלול שלא להסתגל", מתלונן ז'ואו סנטיאגו.
למספר הזרים שנמנעת מהם כניסה ישירה לשוק העבודה הפורטוגלי מתווספת עזיבתם של אלה שעבדו כאן שנים רבות, הצליחו להסדיר את מעמדם, קיבלו אזרחות או מעמד משפטי יציב אחר.
בשל השכר הנמוך בהקשר האירופי, פורטוגל היא "פלטפורמה מסתובבת של כוח עבודה", אמר לסוכנות לוסה ז'ואו קרבליו, חוקר ב-ISCTE, מומחה להגירה, ניידות ואתניות, המשתתף בפרויקט האירופי MirreM, המודד הגירה לא חוקית.
"בסקרים עם עובדים חקלאיים ואחרים, המסקנה היא שמעט אנשים מתכננים להתיישב בפורטוגל לטווח ארוך", הדגיש החוקר.
לכן, החלטת הממשלה לבטל את הצהרות העניין והרצון של המפלגה מימינה לחסום כל כניסת מהגרים, תוצאתה המיידית היא מניעת הגמישות של שוק העבודה הפורטוגלי.
בינתיים, "פורטוגל ממשיכה לקבל כסף לביטוח הלאומי מהמהגרים הלא חוקיים" שכבר נמצאים כאן, הדגיש קרבליו, שהמעיט בחשיבות המדיניות הציבורית בבקרת זרמי ההגירה.
"כשיש צמיחה, אנשים באים, לא משנה איך. כשיש משבר, הם עוזבים, כפי שכבר קרה", הדגיש.
לכן, סיום הצהרות העניין "ייצור מגזר גדול של עובדים לא חוקיים, שאפילו משלמים מיסים, ולא יהיה להם גישה למעמד חוקי", הדגיש.
מצד שני, נוכחות מהגרים לא חוקיים תהיה מפתה לחברות, כי הם מהווים "תחרות זולה יותר" לשכר הנמוך.
"האיגודים המקצועיים תמיד תמכו בהסדרת המעמד כדי לא להוריד את השכר עוד יותר", הזכיר.
מצדו, הכלכלן אאוז'ניו רוזה תומך בפיקוח מוגבר על ההגירה בפורטוגל, שצריכה "להשקיע ברצינות" במשאבים לגיוס עובדים ולא "רק לחכות שאנשים יגיעו".
"ברור שהכלכלה שלנו זקוקה למהגרים, אבל בשום אופן אי אפשר לאפשר כניסת אנשים במבול ואז להיווצר מצב שבו למהגרים אין עבודה", אמר הכלכלן, שביקר את הקיטוב בשיח סביב הנושא, הן משמאל והן מימין.
"נמכר רעיון שמהגרים מביאים רווח, אבל אי אפשר להסתכל על זה ככה", כי אם הם תורמים להכנסות הביטוח הלאומי, לגידול באוכלוסייה ולכלכלה, נוכחותם בפורטוגל גם מעמיסה על מגזרים אחרים כמו מערכת הבריאות, החינוך או הדיור, הדגיש.
"אני תומך בכך שבאופן מבוקר, ייווצרו תנאי קליטה אנושיים לאלה שמגיעים", ולשם כך נדרשת הערכה נכונה של צרכי המדינה.
"יש מי שמגיע ואין לו עבודה", אמר אאוז'ניו רוזה, בהזכירו את המקרה של המהגרים ממזרח טימור שהגיעו לפורטוגל לפני שנתיים ונקלעו ל"מצב של פגיעות מוחלטת", אחרי "הבטחות לאלדורדו שניתנו על ידי פוליטיקאים פורטוגלים".
בנוסף, "יש מהגרים מיומנים שאחר כך לא מצליחים להשתלב בפורטוגל בהתאם לכישוריהם", בגלל "חוסר הארגון וחוסר האנושיות" של מערכת האימות המקצועי בפורטוגל, אמר.
הדרך, טען, צריכה להיות "צעד אחר צעד" ולא "דלתות פתוחות", כדי להפחית את שיעור האבטלה בקרב המהגרים.
"יש אזורים במדינה, באלגרבה, שהצביעו לימין הקיצוני בגלל זה", כי "רואים את האנשים ברחובות" ואחרים, "כדי לשרוד מקבלים כל שכר וזה מתחרה בכוח העבודה המקומי", אמר הכלכלן, שאין לו ספק לגבי מדיניות פתוחה לכניסת זרים.
"אנחנו זקוקים למהגרים, שיעור הילודה שלנו לא מאפשר להחליף את האוכלוסייה שמתה", סיכם.
אבל בלוריס, זה לא מה שמטריד את רוי סנטוס, שהוא עצמו אב לשלושה ילדים.
בין "הפורטוגלים, אף אחד לא רוצה לעבוד, כולם רוצים קורסים, אבל אחר כך אף אחד לא רוצה לעשות את הדברים שאפילו מכניסים קצת כסף", הוא נאנח.
"הם נוסעים לחו"ל ללכלך את הידיים, אבל כאן בפורטוגל המהגרים הם אלה שמלכלכים אותן", אמר.
