בפביה (Pavia) במועצת מורה (Mora), חוט ההיסטוריה נמשך כבר אלפי שנים. מאז תקופת הפרהיסטוריה, ואחת העדויות לכך היא מכלול המונומנטים המגליתיים הנמצאים בכפר.
אחד מהם נמצא במרכז העיירה. זוהי אנטה (anta) שנבנתה לפני חמשת אלפים שנה והותאמה למקדש נוצרי במאה ה-17, כפי שקרה בבריסוס (Brissos), במועצת מונטמור-או-נובו (Montemor-o-Novo).
האנטה-כנסייה בולטת לעין. היא בגובה של יותר משלושה מטרים וקוטר של ארבעה. היא עדיין שומרת על שבעת העמודים ולוח הכיסוי. אלה אבנים ענקיות. יש לה מגדל פעמונים קטן, צלב ובפנים בנו מזבח מצופה בפאנל אריחים מהמאה ה-17, בצבע כחול המנוגד לטון הקר של האבן.
"אנחנו מדברים על אחת האנטות הגדולות ביותר בחצי האי האיברי והיא בעלת חשיבות יוצאת דופן באמנות המגליתית", מציין לואיס מאטוס (Luís Matos), ראש עיריית מורה. ראש העיר מדגיש גם מחקרים ארכיאולוגיים אחרים, "היישוב שנחקר מאז 1914. הוא התקיים שם שבעת אלפים שנה לפני הספירה, הייתה לו חשיבות רבה והוא כנראה תרם להתיישבות האוכלוסייה. במאה השנים ויותר של מחקרים נמצאו פריטים רבים. כלים ששימשו לציד, דיג, חיי היומיום של האנשים. זה גם תרם להקמת המוזיאון האינטראקטיבי למגליתיזם שהוקם כאן במורה." ללואיס מאטוס אין ספק שמבחינה היסטורית, פביה היא הכפר החשוב ביותר במועצת מורה.
האנטה-כנסייה מסווגת כאנדרטה לאומית וקיבלה את השם ד. דיניס (D. Dinis) לכבוד הענקת כתב הזכויות לפביה על ידי המלך.
מרכז העיר הישן נמצא בכיכר אחרת המפתיעה אותנו ביופיה ובקווי המתאר העתיקים של כנסיית המיזריקורדיה (Misericórdia), מגדל השעון, הביתן והבניין של בית העירייה הישן. "אלה בניינים עתיקים מאוד. מה שהיום הוא מטה מועצת הכפר היה בעבר מטה בית העירייה הישן. זה גם בניין ישן. הוא מבוקר על ידי אנשים רבים כי זה בית עם חדרים קטנים, נמוכים וקירות עבים מאוד שהיו בשימוש לפני שנים רבות בגלל החום. אפשר לראות את הבניין והוא שומר על הרבה מקווי המתאר האלנטז'אניים."
במרכז הביתן יש לנו תצפית 360 מעלות של הכיכר והרחובות הלבנים, הנקיים, אך עם מעט אנשים. אחד הרחובות האלה מוביל אותנו לאנדרטה לאומית נוספת. לכנסיית סאו פאולו (São Paulo) או הכנסייה המטריצית. היא נמצאת על גבעה, פחות או יותר מבודדת, נראית כמו מבצר ומקורה בכנסייה אחרת מתחילת המאה ה-14.
בכיכר שבה נמצאת האנטה-כנסייה נמצאת כנסיית ס. פרנסיסקו (S. Francisco). היא נבנתה לכבוד אלה שמתו בקרב אלקסר קיביר (Alcácer Quibir).
בכיכר זו יש לנו גם את בית המוזיאון מנואל ריביירו דה פביה (Manuel Ribeiro de Pavia), אחד מהאישים המפורסמים של העיירה בעולם האמנות. "מנואל ריביירו דה פביה היה אמן חשוב מאוד בתקופתו, אך רק מאוחר יותר זכה להכרה. הוא עשה איורים ליצירות ספרותיות רבות שפורסמו באותה תקופה. הוא היה חלק מהתנועה הניאו-ריאליסטית והתרועע עם סופרים חשובים רבים, במיוחד אלבס רדול (Alves Redol)." לואיס מאטוס מציין עוד שאפשר לראות בבית המוזיאון "יצירות רבות שהעירייה רכשה במשך השנים ואחרות שניתנו לנו במתנה. אבל, הייתי אומר שרוב האוסף שלו נמצא בידי אספנים פרטיים."
בית המוזיאון מאגד כמה יצירות על פביה ומה שבולט ביותר הם איורים וציורים של מנואל ריביירו דה פביה. גילוי מחדש של האיורים של רומנים ניאו-ריאליסטיים רבים, כולל של פרננדו נמורה (Fernando Namora) עצמו שהיה רופא בפביה.
מהסופר "מה שקיים הוא הבית שבו הוא חי. בספר 'קטעים מחיי רופא' חלקים מבוססים על מה שהיו חיי האנשים בפביה" ויש גם ציור של נמורה שנמצא בעירייה, ציור המתאר את נופי סוראיה (Sorraia).
גילוי נוסף של פביה הוא דרך מסלולי הליכה, במיוחד המונומנטים המגליתיים.
